החיים על פי שטויות

בתחילת יוני ראיתי לראשונה את ההרצאה של גארי יורופסקי. גארי פוצץ לי את הבועה בפנים. או איך שהוא קורא לזה: הסיר לי את מחסומי הראייה.

אנחנו רואים בשר על הצלחת, אבל לא מקשרים את זה לחיה שפעם נשמה, חיה ושיחקה לפני שהגיעה לבית המטבחיים.

ראיתי את ההרצאה של גארי והרגשתי סלידה מעצמי וסלידה מהחברה. ראיתי את ההרצאה "המטריקס-101 סיבות להיות טבעוני" והרגשתי אבסורדיות. הרגשתי פשוט מטומטמת. לאן נעלם ההיגיון הבריא שלי ? האינטואיציה שלי ? איך ראיתי את הסרט נמו והלכתי הביתה ואכלתי חריימה ?

ועדיף שנקרא לדבר בשמו : צביעות. אנחנו משתפים בפייסבוק תמונות על אנשים שמתעללים באפרוחים-אך לא קמים ועושים משהו-ועוד אוכלים את אמא שלהם. וזה כלל גם אותי כמובן. אבל העבר בעבר.

נתתי לאנשים אחרים להגיד לי מה נכון ומה לא, כיביתי את האנושיות שבי, התעלמתי והדחקתי את רמזי האמת. אבל לא עוד.

לכל מי שרוצה, המידע, הנתונים והמחקרים נמצאים באינטרנט ועל כן אני לא אחזור עליהם כאן כי אני לא חוקרת, אני מספרת מה שאני מרגישה.

ומה שהרגשתי היה בתחילה סלידה. אחר כך אבסורדיות. ואז , פשוט התנצלתי. אני מצטערת. אני מתנצלת על כל הצער שגרמתי.

אולי לא לקחתי את האפרוחים והכנסתי אותם לגריסה, אולי לא קטמתי את מקורם, אולי לא הרגתי דבורים ולקחתי את מזונם,

אולי לא אני חתכתי בסכין את עורקה של פרה או משכתי ממנה את תינוקה. אבל אני קניתי את המוצרים האלה, מוצרים מלאים בסבל.

חיות מסוגלות להרגיש. חיות מסוגלות לחשוב. אנחנו מרגישים את האהבה שלהם בין אם זה חיית המחמד שלכם, חיית המחמד של החבר, או של הדודה. אני קניתי את הגרסה המיופייפת בסופר. אני הטבעונית היחידה במשפחה אז יש לנו חלב בבית ורציתי לקרוא רכיבים, להסתכל קצת על האריזה,

לבדוק איך לא ראיתי דברים קודם. לתת לעצמי הזדמנות לראות את זה בתפיסה שונה ואובייקטיבית יותר. במקרה הזה זה היה חלב טרה.

על האריזה רקע לבן וכתמים שחורים כשל פרה. בתחתית ציורים של דשא.  באחד מהצדדים ישנו עיגול מצויר ובתוכו תמונה של פרה מחייכת שמאחוריה שמיים כחולים ושדה ירוק ופתוח. מתחת לזה, בצביעות נפלאה, כתוב :"סיפור מחלבת טרה היא סיפור שמתחיל לפני למעלה מ-65 שנה...

זהו סיפור על משפחת רפתנים אשר העבירו את מורשתם מדור לדור, תוך כבוד והערכה למקור-הפרות"...

צר לי , לנפץ לעצמי-ולמי שקורא-את הבועה. את המחסומים. כמובן ההצדקה הכי גדולה של בשר וחלב : מסורת. למעלה מ-65 שנה.

אולי פעם זה באמת היה רפתנים שהעבירו את מורשתם מדור לדור, אבל היום הם כבר לא רפתנים. אני חשבתי פעם מאיפה מגיע החלב ואני רואה בדמיוני פרה מאושרת , פרת קסם שיש לה כל הזמן חלב וזה לא שיש לה עגל שזה מיוצר בשבילו. היא הולכת לדליים חופשי ושמה שם חלב כי היא כל כך אוהבת את בני האדם. והיא מחייכת בזמן שמאחוריה רפתן נחמד מלטף אותה על רקע שמיים כחולים ודשא עד אין סוף. אבל המציאות קשה יותר. אם אתם חושבים שזה מקום עם דשא, טעיתם. שלשלאות ומעקים בכל מקום. הפרה צריכה להיכנס להריון בשביל לייצר חלב, אבל לא. כמו שאמרו רבים לפניי , אף אחד לא מדליק לה ולפר נרות ושם להם מוזיקה רומנטית ומצעים מסאטן. הם מזריעים את הפרה באופן מלאכותי , לפעמים מזריקים ולפעמים ביד חשופה מחדירים לה זרע של פר. האם זה רכישת כבוד והערכה לפרות ? אם זה לא אונס , אני לא יודעת מה זה אונס. והעגלים שהיא מולידה-מהר לבית המטבחיים-שלא יישתו את החלב הזה שמיוצר בשבילנו. אז אנחנו רוצחים, אנחנו אונסים, אנחנו גונבים, אנחנו חוטפים אמא מילדיה,

אנחנו צבועים בקשר לזה ומצדיקים את זה, רשמית-אנחנו היצור הכי מגעיל על כדוה"א . ואם אני מדברת עם דודה שלי לרגע אחד על שיש עולם טוב יותר, על שאני מאמינה שכולם יהיו טבעוניים יום אחד, על שאני מקווה בכל ליבי שיהיו שדות ירוקים וחיות חופשיות ועולם הומניטרי ומקבל. על שיהיה שיוויון בין כולם-צדק-ללא הבדלים של דת,מין,גזע,נטייה מינית,מוצא, וזן -

ואם אני בוכה כשאני רואה לראשונה את הסרטונים, אז אני רגשנית יתר על המידה. מה זה שחיטה הומנית ? זה ההטמטום הכי גדול שמכרו לנו. האם אפשר לשחוט מישהו בצורה הומאנית ? "אל תדאגו הוא חי חיים טובים בכלובים ובשלשלאות ואפילו ליטפנו אותו קצת לפני שתקענו לו את הסכין בגרון". אונס הומאני ? קטימת מקור הומאנית? גריסה הומאנית? הטחה הומאנית ברצפה ? ואלה לא דברים נדירים-אלה הם התנאים הסטנדרטיים !

וכמובן שדודה שלי רק דואגת לי ורוצה בשבילי את הטוב ביותר אבל היא עדיין לא נחשפה למידע אחר ולכן כאשר סיפרתי לה שאני טבעונית היא אמרה לי:

"אז מה את אוכלת בכלל ? גרגרים כל היום ? את תהיי שונה ! אי אפשר לברוח מהחברה ! מתי שהוא את תרצי לצאת עם חברים! הם לא יבינו למה את טבעונית ! הם יצחקו עלייך! את לא תמצאי אף פעם בן זוג ! וגם אם את אומרת שאת יכולה להתמודד עם כל זה- את לא תצליחי ! כי אי אפשר להתחמק מהחברה ! את רגשנית יותר מדי וזה חלק מהחיים , זה טבעי, זה נחוץ, אנחנו חייבים את זה כדי לשרוד, את תהיי חלשה ואנורקסית וחולה ויהיו לך מלא חסרים ואת תאכלי רק גרנולה כל היום !"

או סתם עוד תגובות שאני נתקלת בהם :"אוקייי ...מוווווזרה! מה את אוכלת אזז ?!?! למה ?!? " גלגולי עיניים, הרמות גבה, צחוקים. וזה משהו שמגיע מחברה מאוד קרובה שלי:

"יואו חופית אני יכולה להגיד לך רגע משהו בלי שתעלבי ? זה סתם בצחוק :)".

"מממ אוקיי"

"חח יום אחד עוד כמה שנים אנחנו פתאום ניזכר בזה ונגיד -חופית זוכרת שהיית טבעונית ? חחחחחחחחחחחחחחח "

זה גם אפשרות. או-שניזכר בזה אחרי כמה שנים שאני טבעונית, בריאה, אוכלת טוב, ואז את תגידי לי:

"חופית גם אני ראיתי הרצאות וזה .. יש מצב את עוזרת לי להיות גם טבעונית ?"

ואני אענה לך שבכיף.

אז אחרי כל הבכי, שלא משתווה לזעקות של פרה שלוקחים ממנה את עגליה, או חזרזירים שמטיחים ברצפה-

החלטתי לבחור. לבחור להיות מוסרית.

ולא משנה כמה אומרים לי שאני בעננים ולא על כדוה"א , או שאני רגשנית יותר מדי, או תמימה יותר מדי, או מקווה יותר מדי, או עושה את זה כי יש לי הפרעות אכילה :

קפצו לי. קפצו לי !קפצו לי קפצו לי קפצו לי !!!!!!!!

יש בכולנו חמלה, וזה התכונה הכי יפה בבני אדם. אין שום דבר רע באופטימיות ולאכול בשר זו ההפרעה-גם מבחינה תזונתית וגם מבחינה נפשית.

ואם כל הזמן הרגשתי באמת קצת צבועה כשאני משתפת תמונות אבל לא עושה כלום, הגיע הזמן לעשות משהו.

וזה מתחיל מעצמי, קודם כל אני עובדת על עצמי ובוחרת לעצמי לא לעשות את זה. דבר שני אני אעביר מידע לקרובים, לחברים ולבני משפחה כי גם להם יש את הזכות להיות מודעים ולבחור. ושנית, הבית שלי יהיה בית טבעוני ואוהב. ובקשר לבן זוג, אני בת 15 אז אני עדיין לא צריכה בעל ועד שאני אתבגר, עוד ועוד אנשים יתחברו בחזרה לאנושיות שלהם ואז טבעונות זה יהיה דבר שבשגרה.

כל חתיכת בשר הייתה אמא לילדים או חיה חופשייה עם זכות בסיסית לכבוד. כל קילו בשר מבזבז ליטרים על ליטרים של מים, קילוגרמים על קילוגרמים של חיטה, שעורה, שיבולת שועל וכו' שבהם אנו מפטמים את החיות במקום למנוע את הרעב בעולם. ויותר מכך אחראי לזיהום ולהתחממויות הגלובליות ולמחלות. כל כוס חלב היא עוד עגל שנרצח, עוד פרה שנאנסת, עוד סטירה בפניו של אדם רעב.

ואני לא יכולה להגיד מספיק פעמים סליחה . 

סליחה. 

ואני לא אתן לאף אחד לשכנע אותי כנגד האינטואיציות הטבעיות שלי או כנגד ההיגיון.

הגיע הזמן שנדאג לא רק לנו אלא גם לדור הבא.

שלכם,

חוף ללא ים.