אתמול היה מפגש ראסמי! ווהו היה שולט. D=

ראסמי הינו פורום שאני רשום בו כבר הרבה זמן ולא מזמן קיבלתי שם פקחות.

האנשים ממש אחלה וזה כבר המפגש השני שהלכתי אליו.

הנה לינק לפורום לכל המעוניין: http://www.rasmi.co.il/index.php

ועכשיו לעידכון המלא.

התעוררתי בסביבות 9:00 והתארגנתי ליציאה.

הגעתי לתחנה המרכזית לאוטובוס של 11:30 כי ממש לא רציתי לאחר למפגש, שהיה אמור להתחיל ב12:30 בערך.

נסיעה נחמדה הייתה. בלי פקקים, מוזיקה טובה. לא מתלונן.

הגעתי לשם ראשון. שלחתי ל"קפטן אפריקה" הודעה כדי לבשר לו שהגעתי ואז רציתי לעלות לגג כדי להנות ממזג אויר נעים בת"א, פעם ראשונה בחיים. עליתי במדרגות הנעות ופתאום קלטתי בזווית העין מישהו יורד במדרגות ליידי. חשבתי שאני מזהה אבל החלטתי שאני לא. ואז כשכבר הגעתי למעלה הייתי בטוח שאני מזהה. אז יצאתי יצור כשירדתי חזרה במדרגות ופניתי אליו: "אחי, יש מצב שאתה מאנימס?" "וואלה כן. מי אתה?" "ממבו ג'מבו." "לא נכון!!" "נעים להכיר אותך, ארצ'י קון." המשכנו לדבר והיה משעשע. הייתה איתו מישהי אז שאלתי אותו אם גם היא מאנימס. הוא ענה שלא ושהיא מפורום "השבט". מייד שאלתי אם היא מכירה את "אווצ'י גירל", היא אמרה שכן וביקשה שאני אמסור לה ד"ש מ"בלונדה". עולם קטן. הם הציעו לי להסתובב איתם אבל לא רציתי להבריז ל"קפטן אפריקה" שהיה אמור להגיע בדקות הקרובות אז נפרדתי מהם ועליתי לגג. התכתבתי קצת עם "אווצ'י גירל", מסרתי לה את הד"ש ושמעתי מוזיקה עד ש"קפטן אפריקה" הגיע.  

חע. המפגש בכלל לא היה אמור להיות על הגג ומסתבר שכבר הרבה אנשים הגיעו. הלכנו לפגוש אותם במקום המפגש האמיתי שפשוט לא ידעתי עליו. רוב הפורום כבר היה. איזה כיף לפגוש את כולם, הם ממש אחלה ולא ראיתי אותם שנים.

המפגש היה פצצה. עשינו הורדות ידיים, ריצות, ארקייד, הוקי אוויר, אכלנו, עשינו שטויות על הגג. היה נורא מצחיק.

כשקצת נמאס "קפטן אפריקה" הזמין את כולם הבייתה שלו. לא ממש לבית כי היינו איזה 25 אנשים אבל ללייד הבית, איפה שהיה דשא ומגרשים. אז הלכנו.

היה כיף. בהתחלה נחתי על הדשא וראיתי את המוכשרים שבפורום עושים סלטות ותרגילים מגניבים על הדשא. אז עליתי עם "קפטן אפריקה" לבית להביא קצת מים לציבור ואז הצלחתי להוכיח שוב שאני גרוע בכדורסל. אחחח.. אני גרוע בכדורסל כל כך. אחד הספורטים היותר חלשים שלי. העילגות מקסימלית זה משהו פחד. אבל היה מצחיק אז מ'כפת לי.

ב7:30 נפרדתי מכל החבר'ה והתחלתי לצעוד בכיוון ידוע אך בדרך לא מוגדרת לתחנת קו 480. רציתי להשאר עוד אבל לא רציתי להחמיץ את מרתון האנימה בסינמטק. הצלחתי לסבך לעצמי את הדרך בצורה מאוד נאה, אם יורשה לי לציין. עשיתי את כל העיקופים הכי מפגרים. ביום רגיל הייתי אומר חפיף אבל הפעם לא, כי האייפוד שלי מת באמצע. המסך פשוט נתקע ואף כפתור לא הגיב. התקשרתי אל "הגיר", חשבתי שהוא ידע מה לעשות, הוא תמיד יודע.. הוא הריץ בשבילי חיפוש אינטרנט והביא לי שיטות שונות לריסטרט אבל כלום לא פעל. דאממיט. לפחות הוא הזכיר לי להזמין כרטיס למרתון...

הנסיעה רק הפכה יותר גרועה. לא רק שלא הייתה מוזיקה האוטובוס גם נתקע באמצע שומקום. במזל הגיע עוד אוטובוס שהיה בדרך לירושלים ואסף כמה נוסעים שהוא יכל להעמיס, אני ביניהם. כל האוטובוס היה מלא דוסים שנעצו בי מבטים ושתי הילדות שישבו מאחוריי בעטו לי בכיסא נון-סטופ.

הגעתי לירושלים בסביבות 9:00, שעה עד המרתון. סביר. הגעתי הבייתה, דחפתי מה שהספקתי לפה כי גוועתי ברעב ומיהרתי לצאת.

הגעתי לשם ראשון מבין החבר'ה שלי. החדשות הטובות היו תפסתי מקומות מעולים בשורה שלישית, החדשות הרעות היו שנקלעתי לשיחה עם מישהו שאני דיי שונא מהשכבה שישב בשורה ראשונה. "הגיר" ו"הבוס" הגיעו דיי מהר. "חלום מכונף" הגיע גם והביא שניים מהחבר'ה שלו. היינו קבוצה גדולה, היה נחמד.

הסרטים התחילו.

סרט ראשון - הנסיכה מונונוקי. ה-סרט ללא צל של ספק. בטוח בין האהובים עלי בכל הזמנים. והפעם הראו את הגרסא היפנית, שהיא יותר ארוכה מהאנגלית.. מתוך ה12 פעמים שראיתי את הסרט רק פעמיים היו ביפנית. אם יש סרט שאני ממליץ עליו לכולם זה הנסיכה מונונוקי. עוד פרט, הדמות של הנסיכה כל כך מזכירה לי את "גשם בלתי נראה" שקשה לי לא להנות מהסרט.. אולי זה בגלל שאני ממש דפוק אבל אולי הן באמת דומות. לאדע, אם אני הייתי היא הייתי לוקח את זה כמחמאה. דמות שולטת.

סרט שני - ספיריטד אוואי, המסט המופלא. גם כן אחלה סרט לדעתי עם פסקול ראוי לשבחים. כולנו נהנינו חוץ מ"חלום מכונף" שניסה נואשות למצוא רמז קל להיגיון בסיסי ברצף ההתרחשויות ונכשל. הוא מאוד לא אהב את הסרט.. ואני עוד המלצתי לו. טוב נו, בעייתו.

הגעתי הבייתה בסביבות 4:00 נראה לי. "הגיר" בא איתי, אני לא זוכר למה החלטנו שהוא יישן אצלי.. אבל זה קרה.

מזל שהוא ישן אצלי. למזלנו הוא התעורר ב12:30 כשהאימון מתחיל ב1:00. מיהרנו מאוד וטסנו החוצה. אם הוא לא היה שם הייתי נוחר שם עוד כמה שעות.  

האימון היה דיי עגום. שיחקתי מצויין, עד כדי כך שאני ו"הבוס" הבסנו את "הגיר" ואת אח שלי. במשחק צמוד וטוב. הבעייה שהיה נורא מלא והמגרשים הטובים נלקחו.. לא היה לנו כוח לחכות שיתפנה אז הלכנו אחרי שעה ורבע בלבד.

"הגיר" חזר אלי, חשבנו שנעשה את העבודה בתולדות האמנות. חע. הצחקנו את עצמנו. פשוט הלכנו לשחק. אנחנו חיים בהכחשה שצריך ללמוד לפעמים.. זה לא ממש טוב.

"הגיר" הלך בסביבות 6:00 וב7:30 יצאתי עם המשפחה לאכול אצל חברים. אחלה אוכל היה ללא ספק.

לא שתכננתי לצאת לעיר היום אבל אפחת לא התקשרה אפילו להזמין אותי. זה היה טיפה מעליב.. לאדע. נעזוב את זה. רציתי לשחק ביליארד אז קבעתי עם "הגיר" ו"הבוס".

שאר אנשים הלכו למרתון סרטי בתים נטושים בסינמטק. לא התאים לי סרטי אימה. "אווצ'י גירל" התחננה שאני ו"הגיר" נבוא אבל דיי ייבשנו אותה. קצת חבל.

SMS מ"גשם בלתי נראה": "אני רואה אותך בסינמטק?"

אני: "לא. סרטי אימה לא עושים לי טוב."

היא: "אז מתי נדבר? ועל מה בכלל רצית לדבר?"

אני: "על הנשיקה, אני חושב שאנחנו צריכים לסכם את זה בינינו.."

היא לא ענתה יותר. לא מפליא. נקווה שהיא נהנתה (או עדיין נהנת?) בעיר היום.

יצאתי לביליארד, אספתי עם המונית את "הבוס" בדרך ופגשנו את "הגיר" שם. שכרנו שולחן והתחלנו לשחק. תוך כדי משחק התכתבתי עם "אווצ'י גירל" ו"קפטן אפריקה". ניסיתי לשכנע את "אווצ'י גירל" לבוא לשחק איתנו אחרי המרתון והיא אמרה שאולי היא תבוא עם "מיס סליחה".

שיחקנו שלושה משחקים. שולשתם נגמרו בעבירות שקשורות לכדור 8. זה היה דיי עצוב. כולנו חלודים. אבל היה כיף אז חפיף.

"אווצ'י גירל" ו"מיס סליחה" הגיעו בערך ב2:00 והלכנו עד משחק באולינג. באולינג זה מצחיק, למרות שלך לי דיי חרא היום. נו טוב, העיקר שנהננו.

הלכנו לנו כולנו הבייתה ברגל, לי יש את הדרך הכי ארוכה אבל "הבוס" הולך איתי את רובה אז לא משנה לי.

כשאני והוא התפצלנו שנינו התחלנו לשרוק מוזיקה מהלסינג ושמענו אחד את השני מתחקים. זה היה ממש משעשע.

הגעתי הבייתה בערך ב4:30 ומאז אני על המחשב.

היי, עכשיו 5:00.. אנלא רוצה להיות עייף מידי מחר כי אני הולך לת"א לישון אצל "קפטן אפריקה" עם "אווצ'י גירל" ואז לפגוש מחרתיים את "ג'יימי" בשדה תעופה. לא דיברתי איתה שנים.. אני מזה מתגעגע.

עד כאן להיום בשעה טובה,

לילה טוב.

ממבו ג'מבו.