קישוטה

הוא הרס אותי, ואז ניסה לבנות מחדש גרסאה יותר גרועה של עצמי כי ככה הוא אוהב. הוא אזק אותי למיטה עם הראש למטה והישבן אל על והתעלם מההתנגדות שלי, הלא שלי לא רלוונטי, מבינה? הוא היה חודר אליי ושואל אם אני בסדר תוך כדי, כאילו מה שהוא עושה זה בסדר ולגיטימי לחלוטין. 

הייתי בוכה אחרי זה והוא היה קורא לי קטנונית, לא רצינית. והיו פעמים בהן ממש הרגזתי אותו אז הוא היה אוזק אותי לספה ונועל אותי בבית שלושה ימים בלי אוכל- רק מים והזרע שלו שהייתי צריכה לבלוע כל פעם שהוא גמר. יש לי צלקות כי הוא הצליף בי עד דם, אבל אל תדאגי, השכנים לא שמעו הרבה כי היה לי גאג בפה. והיו פעמים בהן הוא היה מזמין לנו סושי והיינו צופים בסרטים מחובקים בזמן שהוא מעשן כמות מסחרית של סמים, הוא היה מלטף לי את הלחי ואומר לי שהוא אוהב אותי, וכמה זמן אחרי זה היה סוטר לי עליה כאילו אני חתיכת בשר. הוא הרס אותי והוא שבר אותי, עד שהפסקתי לבכות כשהוא היה חודר, והייתי מפסיקה לייבב כל פעם שהיה מצליף, הוא ריסק את כל כולי ושחרר את השדים שלי ועכשיו כשהוא לא פה, אני לא יודעת איך להתמודד איתם. איתו הם היו בסדר, הוא היה שד בעצמו, "לא רוצה למצוץ? בואי אני ארעיב אותך יומיים ותראי כמה רעבה תיהי לזין שלי" אבל עכשיו אף אחד לא מבין למה אני אדישה ולפעמים בהפתעה, או למה אני לא מאמינה כשאומרים שאוהבים אותי, למה אני לא אוהבת שנוגעים בי ולמה אני שותה כל כך הרבה וגורמת לעצמי כאב נפשי ופיזי בכוונה. למה אני דוחה אנשים שרוצים לעזור לי וקופצת למיטות קרות של גברים נשואים.

אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד, "אמרתי לך התרחק ממנו" לא רוצה לשמוע את זה, לא רוצה להתמודד עם זה אבל מה שהכי מפחיד אותי, זו העובדה שאם הוא יתקשר הלב שלי יפסיק לפעום מהתרגשות ופחד, וכמובן, אבל כמובן שאפגוש אותו שוב. מזלי שהוא גוסס, אך אני בספק שהשדים שלי ימותו איתו. 

"הוא לא עשה לי כלום, הכל בסדר מותק, הייתי מאושרת איתו"