קישוטה

היה משהו בבחור הזה שפשוט שיגע אותי, לא יודעת מה לעזאזל זה היה. 

אחרי כמה זמן של חשיבה הבנתי שכנראה יש לי רגשות ממש קטנים אליו, למרות שבקושי דיברנו.

ומכיוון שאני לא מהבחורות שפוחדות להגיד למישהו על מה הן מרגישות, החלטתי לעשות את זה.

האמת, אני ציפיתי שהכל יישאר בראש ובסוף לא יקרה [כמו המון דברים אחרים] אבל יצאה סיטואציה כזו שהיינו לבד בחוץ

והבנתי שזה עכשיו, ואם לא אז זה ימשיך לשגע אותי. 

"אני יכולה לספר לך משהו, אבל שזה ישאר ביניינו?"[לא היה לי כוח שזה יגיע לאמא שלי....]

-"בטח"

"אנחנו לא ניפגש יותר. אני חוזרת לארץ ואתה נשאר פה, נכון?"

-"נכון"

"אז החלטתי שאם זו הפעם האחרונה [והראשונה] שאני רואה אותך, אני צריכה להגיד לך שאני די מחבבת אותך, אתה ממש נחמד.."

-"תודה"

ואז הלכתי, כי אני יודעת שאם לא, תהיה שתיקה מעיקה כזו ואני שונאת את זה. האמת שככה הכל היה בראש שלי, לא הייתה לי כוונה להישאר.

[הרגשתי די רע עם זה שהוא אמר לי רק 'תודה' אבל מצד שני, מה הוא יכל להגיד לי חוץ מזה? אז זה בסדר עכשיו]

ואם להיות כנה לחלוטין אני מרגישה ממש הקלה שאמרתי את זה, החשבון עם עצמי נסגר וזהו. אה ואני לא מתכוונת לדבר איתו, אין לי בשביל מה.