קישוטה

אין לי זמן לצייר. גם אין לי ממש כוח לצבוע את מה שאני מציירת. פאק איט.

הסקסי ביקש ממני שאני אצייר משהו, אז אני אנסה.. טוב ואז אני צריכה לצבוע כי אחרת זה לא שווה  

אבל יש לי מלא הזמנות [מעל 20] ודווקא עכשיו יש לי "ארט בלוק". למה?! יעני, כשאין לי מה לצייר.. אני מציירת מלא וזה כיף, ועכשיו כשאני צריכה להזיז תתחת שלי ולהשיג כסף אני לא יכולה. זה כזה מפגר, ודפוק. אני גם צריכה לצייר את הדברים שאני רוצה.. ולא צריכה. גם מתנה לנטשה

ועכשיו, עם כל הבעיות שלי אני נדפקתי הכי חזק. [הלוואי עלי שעם גבר!]

מעבר לזה שלא באלי לצבוע ולגמור את מה שאני מתחילה, [והי, יש לי 13 דברים שלא גמרתי ועוד 20 להתחיל] גם אין לי זמן לעשות אותם.

אני החלטתי להשקיע בלימודים, וכן זה ממש לא דומה לי. אני יודעת. אבל איכשהו הבנתי שאם אני רוצה להגיע לאינשהו בחיים אני צריכה להשקיע. זאת אומרת, ידעתי את זה גם לפני.. ברור. אבל רק עכשיו אני אשכרה קלטתי את זה.

אז, אני התחלתי לשבת משבע עד תשע ולחרוש על חרא שלאף אחד לא אכפת. אבל הציונים נורא חשובים לי לשנה הבאה.

וזה ממש חרא, אני חייבת לציין.

אבל, חהחה. לא משנה אם אני אלמד או לא, או כמו שהמורה שלי אומר "לאמן את המוח לחשוב" אני תמיד אהיה חכמה יותר מנטשה.

[במידה כלשהי]. זה ברור, כל אחד יותר טוב בדברים שונים.. למשל היא מצליחה ללמוד מוזיקה יותר מהר מהר ממני.. אבל מי צריך מוזיקה? אני מצליחה לקלוט מתמטיקה הרבה יותר ממנה, במיוחד כשזה מגיע לשאלות כתובות ולא סתם מספרים.
למשל היום, אני פתרתי את שתי השאלות והיא הייתה התחננה להעתיק כי היא לא הצליחה.

"תביאי להעתיק, פלייייז!!"
-"לא. אני אשכרה שברתי תראש בשביל השיט הזה, למה אני אמורה להביא לך את זה בשניה?"
"הי, אני הבאתי לך הסטוריה.. צרפתית.. אנגלית ו-"
-"כן כן. אבל לא"

"זונה! תביאי"

-"אז מי המפגרת פה?"

"אני! תביאי כבר"

-"כלבה טובה"

"איך קראת לי?!"

-"רוצה את המחברת?"

"אני שונאת אותך."
-"את עדיין כלבה  "

איזה חברות טובות אנחנו.. הא?

אדריאן: "זה מוזר.."

אני: "הא?"

"את קינקית, מאוד"

-"נו, ו-?"

"אבל את גם אוהבת דברים רומנטיים וקיטשיים"

-"לאן אתה חותר?"

"רוב הקינקיות שאני מכיר חושבות שכל הרומנטיות והקיטשיות זה סתם משהו דפוק. אבל את לא"

-"אני לא מבינה מה לעזאזל הבעיה. אז כן אני קינקית, אבל אם אני מחבבת מישהו אני כן רוצה לשמוע לפחות פעם בכמה זמן שהוא מחבב אותי או משהו כזה... לא חייב כל יום אבל עדיין"

"אני אוהב אותך. תשכבי איתי? אני אקשור אותך למיטה אם באלך!"

*טאאאח* הבאתי לו סטירה והלכתי.

התגעגעתי לאדריאן ולכל המציאות האלה שלו.. אבל הוא גם נורא מעצבן, כבר שכחתי איך זה להיות איתו

הוא ישב מושב מלפני באוטובוס, ראיתי אותו עם חבר שלו כבר כמה פעמים אבל אף פעם לא שמתי לב אליו. הסתכלתי על חבר שלו.

האוטובוס עצר מול הבצפר ורוב האנשים מהאוטובוס ירדו שם.

הוא היה גבוה, אני אוהבת גבוהים. אבל הוא היה שנה אחת מתחתיי.. מעניין איפה חבר שלו?

ירדנו מהאוטובוס והלכנו לכניסה, ולא השתנה הרבה; הוא הולך מלפניי ואני אחריו, בול כמו באוטובוס. מעניין אם הוא יודע שאני פה.

למה שהוא בכלל יחשוב עליי? הוא חושב עליי בכלל? או בכללי? נהה.. אני סתם הבחורה מהאוטובוס, למה שיחשוב עליי?

למה זה מעניין אותי בכלל..? הוא גבוה. אוף. יש לו חברה?

הצלצול צלצל והוא נכנס לכיתה שלו.