לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Smile or Dia


תחייך גם כשכואב


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
26272829   




הוסף מסר

2/2012

נותרו 10 דקות


המורה הזאת טוחנת לי ת'שכל. 
ולמה אני בכלל צריכה מורה פרטית?
טוב, אני סתם מתלוננת.
נחייה ונעבור את זה P:
נכתב על ידי , 28/2/2012 14:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שימשיך לשבת בשקט


הוא עולה לי על העצבים.
אני רוצה לחנוק אותו.
ולמה אני בכלל רוצה את זה?
כי יש לו דעה שונה משלי. וזה הורג אותי שאני לא יכולה לקבל את הדעה שלו. למרות שגדלתי איתו כאילו הוא אחי.
אין לי אחים, אני בת יחידה במשפחה, ובן דוד שלי הוא הכול בשבילי. 
יש לי הרבה בני דודים ובנות דודות, אבל לנאור אני הכי קשורה. נולדנו באותו יום [!!] ותמיד עשינו הכול ביחד. כמו תאומים שנולדו מאימהות שונות.
אבל הרגשתי ריחוק ממנו כשהוא עבר ניתוח לייזר בעיניים והתעוור ממנו.. :\ זה היה לפני שנה בערך, הנזק בלתי הפיך. הוא תמיד ידע שאני רוצה לעשות באחד מן הימים ניתוח כזה גם, ואני יודעת כמה שזה מעלה לו את הסעיף בכול פעם שאני מעזה לפחות את הפה לגבי זה על ידו.
אבל עם מי אני יכולה לדבר? הוא הבן אדם הכי קרוב אלי בעולם.. כואב לו פשוט לשבת בשקט ולשמוע אותי מברברת כמו תמיד? כנראה שכואב לו..
אני לא מאשימה אותו, בכלל לא. 
אבל.. כואב לי עליו, לא בגלל שהוא עיוור, הוא שונא ניחומים והוא גם מסתדר עם זה ממש יפה, כואב לי כי הוא לא מוכן לקבל את זה שאני אחק סיכון, כמו שהוא לקח. ומאיפה לו לדעת שגם אצלי הכול יתחרבש? 
אוף.. אני מתגעגעת לתקופה שבה היינו ילדים בני 5 ולא היינו בינינו אפילו ריב אחד..
אולי הכול יסתדר..
נכתב על ידי , 25/2/2012 11:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני מפחדת להתעוור


אם היו שואלים אותי מה הפחד הכי גדול שלי? הייתי עונה שזה עיוורון.
כל אחד היה מפחד להישאר בחשיכה מוחלטת, בלי לדעת איפה הוא, עם מי הוא נמצא, בלי לדעת על מי לשמוח ועל מי לא..
זה הפחד הכי גדול שיש לי. ואני כל כך קרובה לגעת בפחד הזה.. כל כך קרובהעצוב 
יש לי בעיות ראייה, אני עם משקפיים מגיל 6 בערך.. עוד כמה ימים אני עוברת ניתוח לייזר בעיניים. אני כל כך מפחדת.
יש לי ידיד שעבר אותו בהצלחה, אבל יש לי גם קרוב משפחה שהתעוור מיזה. 
יש סיכוי שאני אתעוור בדיוק כמו שיש סיכוי שהראייה שלי תחזור למצב הרגיל שלה.
אני כל כך מפחדת. אני חושבת על זה ואני מרגישה איך הלב שלי מאיים לברוח לי מהחזה. כל כך מפחדת..
ואני אופטימית עד כמה שאני יכולה. אבל אני לא יכולה כי יש לי בן דוד שהניתוח הזה הרס לו את החיים, כשמצד שני יש לי ידיד שמאושר עד השמיים מהניתוח הזה.
בן דוד שלי כמעט חנק אותי כשסיפרתי לו על הניתוח "חסר לך אם את עושה אותו !" צעק עלי עד שכמעט הפכתי לחרשת.. וידיד שלי חיבק אותי ואמר לי "בהצלחה." 
זה מעצבן שיש שני אנשים כל כך חשובים לך, כשאחד מהם מאיים לחנוק אותך והשני מאחל לך מזל והצלחה.
אבל טוב, אפשר להבין את בן דוד שלי, הוא לא רוצה שיקרה לי מה שקרה לו, אבל זה ממש מעצבן !! כואב לו לאחל בהצלחה? כנראה שכן.. \:
כשאני רואה את בן דוד שלי אני הופכת להיות אדומה מעצבים, זה מביך. אפילו שהוא לא יכול לראות את זה..
אוח'.. אני כל כך מפחדת :(
הלב שלי פועם כמו משוגע.
אני ממש מקווה שאני יעבור את הניתוח הזה בהצלחה.. מחזיקה אצבעות
נכתב על ידי , 24/2/2012 13:34  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 27




136
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSmile or Dia אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Smile or Dia ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)