אז כן..טיול
מדהים,מקסים,מצחיק,משעשע,כלכך הרבה צחקתי
מושלם.
למה הוא היה מושלם?
כי כל האנשים המדהימים היו שם.
ביום הראשון בבוקר ,היה לנו את הכינוס הראשון..
כולם התיישבו .
ראיתי אנשים קופצים אחד על השני
ואני עדיין בשלי-עצובה .
כשהרכז התחיל לפזר אותנו ,שמעתי שקוראים לי
לא הייתי בטוחה
הסתכלתי לאחור
וראיתי.. את כולם.
רצתי אליהם,כמובן שנפלתי כי אני כזאת כושלת
מאותו רגע שראיתי אותם,לא הפסקתי לחייך.
שלושה ימים הייתי איתם .
הייתי מנותקת מהכל. מכל הבעיות שיש לי פה,מכל הדיכאונות האלה. פשוט איתם
לא הפסקתי לצחוק.
ברגע שהיה לי את ההזדמנות לא להיות עם המחנה שלי,הייתי בורחת אליהם
בלילות היינו יושנים ביחד באוהלים.
לפעמים הייתי מנסה להתחבר לפייס-ואז מצטערת על זה,כי אז אני נזכרת בך -וכמה שאני טיפשה,שוב ..שוב ושוב.
לא רציתי שהרגע הזה יגמר
הלוואי ולא נפסיק לצחוק
הלוואי שנישאר שם.
כיבוי אורות,נכנסים לאוהלים.. מתגנבים לאוהלים ביחד
בלילה כשהייתי איתך הרגשתי בטוחה
החיבוק שנתת לי,זה החיבוק הכי מדהים שקיבלתי
חיבוק חם ואוהב
חיבוק שאני לא רוצה שהוא יעזוב
וככה נרדמנו. ואז קמנו.וככה שלושה ימים
ואז הגיע החיבוק פרידה מכולם
הבנתי שזה רק שלושה ימים של חלום
שאני כבר לא יכולה לחלום אותו,אני לא רואה את זה
באמת צחקתי,באמת חייכתי,באמת היה לי טוב.
לא רציתי להיפרד מהם, לא יכולתי לבכות.
היו לי את הדמעות בגרון שפשוט רצו לצאת.
אני הרגשתי כמו פעם,לפני שנה בדיוק.
להיפרד ממכם שוב
אז ניפרדתי מחברה שהיתה ה-חברת ילדות שלי,ועוד מישהו שהוא כמו אח שליי ,ועוד המון אנשים שעשו את ירושלים ,כמושלם.
וכמקום שאני רוצה לחזור אליו.
עליתי על האוטובוס ולא יכולתי להתסכל לאחורה,לא רציתי לראות אותכם.
ואז אתה באת עם החיבוק הזה
וכל הנסיעה באוטובוס התחבקנו
ממך לא יכולתי להיפרד ,אני ידעתי שאם אני אפרד ממך אני אבכה.
אז ירדנו מהאוטובוס
אתה מדבר עם חבר,ואני לוקחת את התיקים והולכת
עולה על האוטו ומסתכלת עלייך עוברת שם.
ישר שלחת לי הודעה (סס')
וזהו.
באמת שלא יכולתי לקבל חופש יותר מדהים מזה.
אני עדיין קופצת בבית,שומעת פאקינג שירים שמחים במחשב
עד הרגע שאת באת ומזכירה לי את כל הבעיות שלא חשבתי עליהם כל השלושה ימים האלו.
"למה עשית את זה?" "מגיע לה משהו הרבה יותר טוב ממך,פגעת בה"
אז הלכת וסיפרת לה.סיפרת לה את מה שאני רציתי לספר לה לבד,כשניפגש. אחרי החופש
אבל..
ת'אמת? אני לא כועסת, אבל אני יודעת שזה יבוא לי
"תפסיקי עם זה,אני לא רוצה לדבר איתך על זה עכשיו"אמרתי לה
והיא מתעקשת
והנה.. עכשיו אני לא מפסיקה לחשוב על זה,שוב
כן ,פגעתי. כן אני טיפשה
ות'אמת? אני מצטערת שזה קרה.
חח אבל שום דבר לא יעזור
את רוצה להתרחק ממני עכשיו ,את לא רוצה לדבר איתי.
ואני מבינה.
כי אני טיפשה
איבדתי אותך.לתמיד
פשוט כיף כיף כיף
לא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
