באמת שבחיים לא נהנתי ככה. אני עדיין לא מאמינה שהם היו שם.

מאיפה להתחיל?

הגעתי בין הראשונים בגלל שזה ממש ליד הבית שלי (אם לא ציינתי את זה אני גרה באיזור כפרי עם חולות ומקומות שאפשר לעשות שם הרבה מדורות)

צחקנו קצת, התיישבתי בעגלה, סובבו אותי, הכנו הכל.

היה נחמד.

אחר כך כולם התחילו להגיע, והביאו מגברים פשוט ענקיים, כל השכונה שמעה אותנו! (ואני יודעת את זה כי כשנכנסתי הביתה לשירותים שמעתי את המוזיקה חזק חזק).

ליד המדורה שלנו הייתה מדורה של ילדים שגדולים מאיתנו בשנה מהבית-ספר.

בהתחלה סתם השתגענו, הדלקנו מדורה, עשינו מנגלים ואכלנו ורקדנו, ובאמת שהיה כל כך כיף!

כולם לקחו מיקרופונים והתחילו לשיר ולצחוק וגם הילדים מהמדורה השנייה הצטרפו אלינו ובאמת שהיה מדהים.

אחר כך הלכנו לאיזור די מבודד בשביל לקחת כמה ילדים למדורה שלנו מהמדורה שלהם, בקיצור, זאת הייתה אמורה להיות המדורה של כל הערסים והפרחות וה"מקובלים" (אבל הילדות שלקחתי לא פרחות, אני מתה עליהן הן חברות ממש טובות שלי).

לא הזמינו אותי למדורה שלהם, במפתיע, ומאוד נעלבתי מהם.

אבל כשבאנו לשם וכשראיתי את המדורה המשעממת והעלובה שלהם, לא נעים לי להגיד את זה, אבל די שמחתי.

מה שגרוע שאנשים שאני אוהבת סבלו במדורה, אבל בקשר לאנשים האחרים די שמחתי שהמדורה הזאת שהם לא הסכימו להכניס אליה אף אחד ולחוש מקובלים, לא הצליחה להם בשיט.

באמת שהמדורה שלנו הייתה הכי מוצלחת.

אז חזרנו למדורה שלנו ובסביבות שלוש באו עוד ילדים, שלא האמנתי שיהיו שם.

האהבה הכי גדולה שלי, ההדלקות שלי והחתיך השכבתי מהשכבה שמעלינו הגיעו וילדים מהחבורה שלהם.

עכשיו, ממש פחדתי שהם יתלהבו עלינו וכל מיני, למרות שהם מכירים אותנו ומדברים איתנו הרבה.

אבל לא, הם הפתיעו אותי כל כך לטובה,

שלושתם, הגיעו ודיברו והתחבקו והייתי בשוק שהם לא מתלהבים מעצמם ויושבים איתנו וצוחקים ומשחקים ומספרים דברים.

היו עוד כמה ילדים וילדות שהופתעתי מהם לטובה, כי חשבתי שהם סנובים.

טוב, אני בן-אדם ששופט ממראה, מצטערת.

היה כל כך כיף, אני עדיין לא מאמינה שהם היו שם.

היינו אני וחברה ממש ממש טובה שלי שאני מאוד אוהבת, ועוד כמה ילדות נדחפות ומעצבנות שאחר כך הלכו והשאירו אותנו איתם.

נשארנו איתם עד שש בבוקר וראינו את הזריחה, והלכנו לבית שלי אחרי זה לישון (אני וחברה שלי).

וואי, הל'ג בעומר הכי טוב שהיה לי בעולם!

הסוף שלו פשוט עשה אותו.