חשוך לי קצת.
אני חושבת ששכחתי לעמוד בצפיות של עצמי איפשהו במהלך הדרך ואני פוסעת, סוחבת ונלחמת בשבילם.
אני מנפה שקרים מתוך ראשי שלא עומד בעומס, מדמיינת את החיים שלי כשלי ואני יכולה לנשום.
אז אני מכניסה לרברס וחוזרת לדרך שלי, זו שכמעט איבדתי אבל לא.
חשוך לי קצת אבל לאט לאט הכל מתבהר, דברים נופלים למקומם הנכון כמו טיפות גשם צלולות
והכבישים הרטובים מנצנצים כיהלומים. ואני, אני רק מתחילה, מחכה למחר ומתענגת על היום.
חשוך לי קצת אבל אני מתחילה לנשום, לתקן ולתת לראש שלי להתבהר.
הוא אמר-"זה ליגה להתעורר כשזה אנחנו".
אמת. הבקרים שלי הרבה פחות מייגעים כשאני מתעוררת לצידך.