זה רק אני החולשות שלי והרגעים שרציתי לזכות
"לחיות יותר קל עם עיינים עצומות,
לא להבין מה אתה רואה"-ג'ון לנון |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2012
ציר זמן.
בן אדם שאהבת, כול יום לא ידעת אם לפחד לשמוח או לכעוס שאתה עומד לראות אותו.
ואז משהו קורה והרגעים של שמחה לראות אותו מתמעטים, אתה יותר מפחד או כועס.
החופש היה התקופה המושלמת לא לראות את הבן אדם הזה בכלל, קיוותי שימצא איזה אהבה.
כדי שתהיה לי סיבה לכעוס עליו, או להתעלם ממנו.טוב זה לא קרה.. אבל איפשהוא זה היה הגיוני.
התחמקתי מלצאת עם אנשים מסוימים כדי לא לראות אותו. תמונות שלו עם בנות אחרות עשו לי טוב,הוא מתחיל להגבר! עכשיו תורי.
הייתי מדברת בכל שיחה אפילו כמה מילים עליו עם חברות. לא משהו רע או טוב, רק כדי לדבר.אני חושבת שנמאס להן.
בשלב מסוים רובן הפסיקו לענות עד שהייתי מחליפה נושא, כן הייתי קרצייה. אבל הייתי רגילה אליו,תבינו.
אז לא רציתי לא לראות את כול החברים וחברות רק בשבילו! זה לא מגיע לו.
וכן הוא היה שם, וכן נהנתי. אבל כול מבט כול חיוך או מילה הייתה כול כך ...
משונה, כאילו זורקים לי זכרונות מהעבר.
אני הייתי רוצה לשכוח ממנו, כאילו הוא חור שחור בעבר.
הוא בא בתקופה הכי דיכאונית בחיים שלי. וכן שרדתי אותה הרבה בזכותו.
אבל כשהוא הלך גם התקופה הזאת דעכה. לא בגללו היא באה ולא בזכותו הלכה, פשוט ככה יצאו.
______________
אבל ההרגשה הזאת לא תשאר לנצח לא?
יום אחד יהיה לי חבר אחר ובן זוג אחר ואז חתן אחר.אני חושבת.
טוב,בכול מקרה אף פעם לא כתבתי פוסט לגמרי כנה בנושא שלי ושלו.
זה יהיה הנקודה הזאת שהוא השאיר בציר זמן של חיי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
blue Dona