זה רק אני החולשות שלי והרגעים שרציתי לזכות

וואו. אני לא יודעת אם אני שמחה או עצובה לגלות שבנאדם שחשבתי אותו לכ"כ מיוחד וחכם.
פתאום במט מרחוק טיפה אני מבינה כמה בזבזתי את הזמן שלי. כמה זה הכול משחק אחד גדול והכול כ"כ חסר משמעות שם. כמה מלא בשקרים. אני מרגישה כאילו רימו אותי. כאילו מישהו מכר לי חתול בשק. גם אם זה מישהו לא קרוב. אבל עצם העובדה שהיינו כ"כ קרובים.כול הדיבורים הצחוקים. הכול היה מבוזבז על בנאדם כ"כ...מאכזב?  יכול להיות זה היה ככה כול הזמן ולא שמתי לב. לפחות אני רחוקה משם. הרחק הרחק.