זה רק אני החולשות שלי והרגעים שרציתי לזכות
"לחיות יותר קל עם עיינים עצומות,
לא להבין מה אתה רואה"-ג'ון לנון |
| 11/2012
אני יודעת שזה נשמע רע
אני אומר את זה פה כי בכול מקום אחר אני ירגיש הרבה יותר רע, ואילו אנשים שיקראו את זה פה לא ולא מכירים אותי יתייחסו לזה ביותר קלות ראש. אני שמחה שהגיעו טילים למרכז. כי ההזדהות , הפחד מצבע אדום. העשר שיחות שלא נענו כשאני יוצאת מהמקלחת והסטטוסים החרושים על הבום ששמענו . גורמים לי להרגיש שסוףסוף אנשים יתעוררו. אני יודעת שזה נשמע רע. ואולי אני לא ספגתי אבידות אז אני לא יכולה להיות לגמרי הגיונית במחשבה. ואני יודעת שהטילים ששולחים למרכז פחות מסוכנים מהטילים שנשלחים מידי יום אל רחבי הדרופ
. אבל משהו בהרגשה הזאת הוא מסקרן אותי.
ונותן לי הרגשה שסוףסוף יהיה פה שינוי. אני יגיד על עצמי.
| |
רעל אנושי
קאמרה לא ביטצ',קארמה היא קארמה. גם אם אני לא לגמרי יודעת מה זה קארמה.
אני יודעת שזה הגיעה לי. זה הכול הגיעה לי. נכון שלפעמים אנחנו(בני האדם) מאשימים את עצמנו יותר ממה שצריך.אבל זה עדיף מההפך. אני יודעת שעכשיו כשאני למטה אני פתוחה לשינויים הכי גדולים. וכשאני פה למטה, מדלגת בקפיצות כבדות בין הרגליים שלכן נמנעת מלטבוע בשלוליות . אני יכולה ללמוד הכי טוב. מבט מהצד. הכול נראה עכשיו כמו השקט שלפני הסערה(למרות שזה קצת מצחיק, כי רק התחילה הסערה(ואני די בטוחה שמחר היא נגמרת(בישראל))) אז היום אני ילך לישון עם לחי יבשה. שלמה עם זה שזה מגיע לי. ושזה יעבור. ואני די מופתעת מזה שהצלחתי לעודד את עצמי. לילה טוב דונה , לילה טוב ישרא.
| |
אנונימיות
כבר תקופה ארוכה אני שוקלת לצאת מהאנונמיות שלי בישרא.
אחרי הכול מה שכתוב פה זה המחשבות שלי..
ואני לא צריכה להתבייש בהן נכון?
אבל תמיד יש בי את הפחד הזה
הבלוג שלי יהפוך להיות "המגזין מפיג השיעמום" של מישהו שאני מכירה.
אז..
אנונימי או לא אנונימי . זה רק הזמן יגיד.
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
blue Dona