אני תוהה אם העולם מתרחק ממני או שאני מתרחק מהעולם.
אני תמיד מעדיף לחשוב שאני אשם, יש בזה משהו נורא מנחם.
אני צריך שישלפו אותי מהשפל שאני נמצא בו... אני צריך מישהו שידע איך לעזור לי.
אני לא יכול לבד, אני מתמוטט.
כוסעמק עם הכל, נמאס לי מכולם, נמאס לי מעצמי...
אני רק רוצה שקט. אני רוצה שיהיה לי שקט עם מישהו אחד בחיים שלי לפחות.
זהו, אני נכנס למיטה, ולא יוצא משם למשך הרבה מאוד זמן.
אני חופר לעצמי בור נורא גדול... אבל אני לא יודע איך לעצור
*זין על הכל, אני פותח בלוג חדש. חוזר לאנונימיות.*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
