I'm psycho and I know it

מה אני חושבת:

יש לי הרבה מחשבות..

חלקן טובות וחלקן רעות

ואני צריכה שקט מהן

הבטחתי לעצמי שאני לא אחתוך בהוסטל

ואני לא יחתוך פה

לא חשוב מה יקרה

אבל לפעמים

כלכך בא לי

לא יאומן כמה

לפעמים

אני מרגישה כלכך לא שייכת לעולם הזה

כאילו

אני לא אמורה ליהיות פה

לפעמים אני ממש על סף ניסיון אובדני

אבל משום מה אני לא מצליחה להתאבד

אני לא מצליחה למות

פשוט לא מצליחה

אז זה אמור להגיד לי שאני כן שייכת לפה וכן אמורה לחיות פה

אבל לא יודעת

אני כבר לא יודעת כלום

אני רוצה רק שקט

אני רק בורחת מעצמי

אני עושה קעקוע

הדילמה היא מה לעשות.. חח

never give up never sorender

או

כל סוף הוא התחלה חדשה

העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שמחה

אני לא במרוץ ולא במלחמה

הראש בעננים רגליים על האדמה

מה אתם אומרים?