עולמות אחרים ...

קמתי ב4 לפנות בוקר, השמש עוד לא זרחה. התלבשתי, צחצחתי את שיני
וירדתי למטה. ג׳ף עמד שם לבוש כרגיל במעיל העור ובמכנס השחור שלו

״מהרי!״
אמר ג׳ף ״עוד מעט תזרח השמש ואז כבר יהיה מסוכן מידי לצאת.״ 

״ לאן...?״ גמגמתי ״לאן, אני יכולה ללכת? הרי אין לי אף אחד בעולם
חוץ ממך...״ אמרתי בייאוש...

״אני מכיר מישהו שיכול לספק לך מקום מסתור, אוכל להסיע אותך עד הגבעה
שעליה נפגשנו. אבל משם תצטרכי להמשיך לבד...״ השיב בתקיפות מהולה ברוך.

הלב שלי דפק עניתי לו ״תודה״ ועליתי לחדר הזמני ההוא.. 

התיישבתי על המיטה חושבת על העתיד:     ׳מה יהיה?, לאן אלך
ואיך אגיע לשם?...׳  בעודי חושבת ראיתי משהו מנצנץ על המראה... התקרבתי,
השרשרת שלי בהקה בשלל צבעים, החריטות שעליה הסתחררו והתחלפו בקצב מדהים...! 

״השרשרת, היא.. היא....״

"מכושפת.." ענה קול מאחוריי, ראיתי את ההשתקפות של ג'ף
במראה. מרוב בהלה הורדתי בחופזה את השרשרת ונתתי לה ליפול מידיי. "לא. אל
תורידי אותה." הוא אמר והחזיר בעדינות את השרשרת לצווארי. "הרי הבטחת
לסבתך.." "אבל... מה קרה הרגע?, כלומר, מה זאת אומרת 'מכושפת?"
שאלתי, עדיין מבולבלת ממה שקרה...

גף התיישב על המיטה "לפני כ-20 שנה," התחיל  מספר לי "הייתה אישה צעירה שקיבלה במתנה
שרשרת. כשהיא קיבלה אותה, הסבירו לה שזאת שרשרת מיוחדת: היא נועדה להגן ולעזור על
האדם שעונד אותה.  והסבירו לה עוד דבר-  'רבים האנשים שירצו את השרשרת
הזאת. ולכן עלייך לשמור עליה מכל משמר. בתמורה- השרשרת תראה לך דברים, תיתן לך
כוחות ואפילו תזהיר אותך מפני אויבים.'"

"רגע" קטעתי אותו מסיפורו "מי נתן את השרשרת? ומיהי
האישה??" "את זה, תדעי כשיגיע הזמן..." אמר והמשיך בסיפורו

״לאחר כמה ימים- אנשים התחילו לשמוע על השרשרת ורצו להשיג אותה...
מאז, השתנו חייה של האישה: אנשים רדפו אחריה והיא נאלצה להסתתר כל הזמן. אבל, היא
יכלה לעשות דברים לא רגילים כמו לרוץ המהירות מדהימה ולא להתעייף והחושים שלה
התחדדו ועוד כל מיני דברים כאלה...״ ״הי״ קטעתי אותו שוב ״זה נשמע ממש כמו סיפור
החיים שלי רק בתקופה אחרת..!״ ג׳ף היסס קצת לפני שענה ״את  צודקת. ״הודה.
 ״רגע ו...״ אמרתי, נסחפת בהתרגשות ״האישה הזאת היא... סבתא שלי?״ ״כן.״  נאנח ג'ף. ״וואו!״ נשפתי ״לא ידעתי...״ 

פתאום, שמעתי קול כמו של אופנוע  ״שמעת את זה?״ שאלתי 

״כן, מהר התחבאי בארון.!!!״ אמר ג'ף וירד במהירות במדרגות.

עשיתי כדבריו, נכנסתי לארון הגדול והתכסיתי בשכבות עבות של בגדים.