עולמות אחרים ...

רצתי, שום דבר לא הפריע לי חוץ מהדמעות
שירדו מעיניי. מסביבי עצים גבוהים נענעו את צמרותיהם באצילות, ציפורים צייצו, שיחים
וסלעים עמדו בצד הדרך. המקום כולו השרה שלווה ונוחות כמו מבקש לנחם אותי מעצבותי.
עצרתי והתיישבתי על החצץ הדוקרני.  פתחתי
את התיק והוצאתי את המפה שג'ף הביא לי. הצבעים שבה נראו לי מטושטשים מהדמעות, שפשפתי
את עייני והחזרתי את מבטי אל המפה, צוירו בה שבילים רבים, בצבעים שונים. אחד
השבילים בהק בצבעו הירוק, הבנתי שבו אני צריכה ללכת. בצדדיו של השביל הירוק, היו
כתמים קטנים וגדולים לסירוגין בגוונים של כחול, 'אילו בוודאי מקורות המים.' נזכרתי.
חקקתי את צורות המפה בזיכרוני והתרוממתי. נערתי את הקוצים ממכנסי. והמשכתי ללכת,
ברוגע הפעם.

התחיל להחשיך, הוצאתי סוודר מהתיק
ולבשתי אותו. "אני צריכה למצוא מקום לישון בו." אמרתי לעצמי בשקט.

המשכתי ללכת, רועדת מקור,  מסתכלת על הסביבה ביתר צומת לב.  פתאום ראיתי משהו מציץ מבין השיחים, הזזתי אותם
בזהירות ולעניי נגלתה מערה קטנה, המוארת באור קלוש על ידי חריצים קטנים בתקרה. המערה
נראתה יציבה מאוד, נכנסתי לתוכה, חיכיתי שעיני יתרגלו לאור ובדקתי שאין שום סכנה. התיישבתי,
הוצאתי שמיכה קלה מהתיק ופרסתי אותה על הרצפה. אכלתי ושתיתי קצת, סידרתי את התיק,
בדקתי שהכניסות למערה מוסוות, התכרבלתי בשמיכה ונרדמתי.