סתם קטע כלשהו שכתבתי והוא לא קשור לכלום:
 
״להתראות חיים״ קראתי. לקחתי נשימה עמוקה וקפצתי. המטרה שלי הייתה למות, להיפרד מהעולם. נמאסו עליי כבר החיים האלה.
הרוח שרקה באוזניי וריח פריחת האביב דגדג את אפי. ׳למה בעצם למות?׳ שאלתי את עצמי, ׳בגלל כמה דברים קטנים?׳ אבל המעשה כבר נעשה ואי אפשר לחזור אחורה. 
שנייה לפני שפגעתי באדמה עצמתי את עיני ונשמתי נשימה עמוקה. ״ביי ביי עולם״ לחשתי ופגעתי בקרקע בחוזקה. 
חושך. ואז אור. חזק ולבן מתמיד. אני מסתנוורת ומכסה בידיי את העניים. האור מתעמעם ואני מורידה את ידיי ומסתכלת סביב. אני נמצאת בחדר גדול. צידו האחד צבוע בלבן וצידו האחר באדום ושחור. 
באמצע החדר, במקום בו הצבעים נפגשים, על כיסאות מעוטרים כסף וזהב יושבים שניי אנשים שונים לגמרי: האחד לבוש לבן והשני לבוש שחור. אחד בעל הילה כסופה ולשני יש קרניים וזנב מחודד. אחד טוב והשני רע. אחד מלאך והשני שטן.