Do you hate me? No? Then you will...

נמאס לי.

נמאס לי לבקש סליחה על דברים שלא אני עשיתי.

נמאס לי שאני תמיד מרגישה געגועים.

נמאס לי שאני כל הזמן חוזרת על אותה טעות.

נמאס לי ממנו.

פשוט נמאס.

באלי פשוט לבוא ולמחוק אותו מהחיים שלי.

שלא ישאר ממנו אפילו טיפת זיכרון.

הריי טוב לו גם בלעדיי אז בשביל מה אני מתאמצת?

הוא לא יהיה שם יותר בשבילי,אף פעם.

אני פשוט ימשיך לחיות בסרט שאני חיה בו שהכל עוד יכול להשתנות-שהוא יחזור להיות מי שהכרתי פעם.

טחח,על מי אני עובדת?

I MISS THE OLD YOU

להיזכר בכל הדברים שעשינו ביחד.

כמה היה לנו טוב.

ורק בגלל כמה מילים-הכל התהפך.

אני זוכרת רק שחור מהתקופה ההיא כמה לא טוב היה לי.

אני לא רוצה לחזור לתקופה ההיא.

אני רוצה פשוט לשכוח ממך ולהמשיך הלאה.

אבל איכשהו אתה פשוט לא נותן לי.

איפשהו אתה תמיד צץ בביתספר.

אני רואה אותך מסתכל עליי-אבל אז אתה בדיוק מפנה מבט.

מנסה להראות שלא אכפת לי,אבל זה בלתי אפשרי.

אני כל כך רוצה שתחזור להיות מי שהכרתי פעם.

ההוא שכן אהבתי,זה שתמך בי,שימח אותי כשהייתי עצובה.

אבל הכל השתנה מאז-זאת לא אותה תקופה.

הכרת אנשים חדשים-והתחלת פשוט לשכוח אותי.

אז אני יתגבר אם טוב לך ככה-אז אני בעד.

הוא הלך פשוט,פשוט נעלם מהחיים שלי.

כל כך מהר בנאדם משתנה. ולא לא לטובה, אלא השתנה לרעה.

אם הייתי מחזירה את הזמן לאחור? הייתי מזהירה את עצמי. בשביל לא להיפגע כל כך.

אבל אין שום דבר כזה בינתיים-אז זה לא אפשרי.

אני מתגעגעת אליו שואלים אותי?

ואני עונה לא. למרות שאני יודעת שאי שם יש טיפת געגועים.

ללכת ולדבר איתו אני ממש לא מתכוונת.

אבל אם לא אני-אז מי?

הוא לא יבוא וידבר איתי,בזה אני בטוחה.

אז בשביל מה?

זה גם לא שנחזור להיות כמו פעם.

אוף הכל כל כך מסובך.