לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


whatever baby

Avatarכינוי:  Dorian

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

ניקוטין ורחמים עצמיים


אם לומר את האמת, כנראה הייתי רוצה ללכת לנשף.

הייתי רוצה ללבוש שמלה לבנה שתהלום את צבע העור שלי, והעיניים והשיער. והזרועות שלי היו יכולות להיות רזות ולהיראות כמו שורשים יפים ודקים שבוקעים מהכתפיות. או חרא כלשהו.

והשכמות כמו כנפיים, הקלישאות הרגילות שלי.

אולי שמלה כחולה גם תתאים לי, היא תבליט את העיניים. 

שמלה אדומה גם הייתה יכולה להתאים בגלל השיער החום כהה והעור הבהיר.

אבל רק בתיאוריה, כובן.

הייתי מורחת שפתון ורוד בהיר כזה ויפה, ובעיניים הייתי מורחת צללית כחולה ושחורה, כמו שאני עושה בדרך כלל באירועים "מיוחדים".

נעליים שטוחות כי אני גבוהה ועקבים גורמים לי להיות יותר מדי.

הייתי יכולה להיות יפה.

הייתי יכולה להיות יפה, האמת.

בתיאוריה? הייתי יכולה להיות יפה.

ואולי אם הייתי יפה מישהו היה מסתכל לכיווני. חח.

אולי אם הייתי יפה מישהו היה מזמין אותי לנשף, בכלל. לא שאני מתלוננת, אני לא הייתי מזמינה אותי לנשף.

הלך לי טוב איזה שבוע עם התפוח ביום ואז כמובן שלא. התגובה הרגילה של הגוף המגעיל שלי. 

לא תירוץ, אם הייתה לי מספיק שליטה על הפה שלי לא הייתי אוכלת.

ממזמן הייתי יכולה להיות רזה. ממזמן.

אני לא חושבת שזה יקרה מתישהו.

ומכיוון שאני לא מסוגלת לישון כבר בגוף שלי, אני אשכרה מוטרדת בתנוחות מסויימות, חתכתי לעצמי את הצורה וזהו.

ואני עייפה ורוצה לישון.

ואני רוצה שמישהו יאהב אותי.

אני רוצה להרגיש מושכת. ואני רוצה שבחור כלשהו ירצה אותי ויאהב אותי.

וכמה עצוב שהוא חייב לענות על כל הציפיות שלי. זה ממש מאכזב שבתור פרה מגושמת ורעה יש לי ציפיות וסטנדרטים.

אני חושבת שמגיע לי להישרף. 

לא רוצים לגייס אותי בינתיים.

קלאסטר B ברעאבק כןןןן יוו שומרת על רוח צחוק ועל הסנטר הכפול.

מה עוד יש לי לעשות בעצם.

 

אני צריכה להבין שאסור לי לדבר עם ט', כי לא משנה כמה אני מחבבת אותו, הוא פשוט לא מחבב אותי בחזרה.

לא מבינה למה כל כך קשה לי לקבל את זה, אני לחלוטין רגילה למצב הזה. אני גם מזדהה איתו.

העניין הוא שלא סיפרתי לו שום דבר עליי כי למדתי מהטעיות שלי של לספר לבחורים מסויימים פרטים מסויימים ואז הם הולכים כאילו אני איזו סוציפתית שתיקח שוטגאן ותפוצץ להם את המוח ואחר כך תחתוך להם ורידים על הגופה ותאונן על הקבר שלהם.

אני כנראה טיפוס בלתי נסבל וזהו.

זה לגיטימי. 

אני עייפה.

אני הולכת לישון.

אני אלך לישון וזהו. 

ואמרח ויטה מרפן על הצלעות ועל הירכיים ועל הידיים ויכאב לי וזה יצחיק אותי שאני שמנה.

די אני ממשיכה לכתוב על שטויות כמו החיים שלי.

 

בבקשה שמישהו יחשוב שאני יפה ומקסימה ושירצה לנשק אותי ולא לדחוף את הזין שלו לתוכי רק כי יש לי כוס

כל בחור שהייתי איתו פתאום משיג חברה שהיא לא אני

למה

למה אני לא אופציה אף פעם

אני אפילו לא רוצה להיות חברה של מישהו, אני לא באמת יודעת להתנהל במערכות יחסים, אבל למה לשלול אותי כאופציה מלכתחילה?

 

ואולי אני סתם מלאה בחרא וברחמים עצמיים.

זה מה שאני.

ניקוטין ורחמים עצמיים.

 

נכתב על ידי Dorian , 18/4/2013 23:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDorian אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dorian ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)