לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"אז לקחתי גיטרה, והשארתי צלילים.."


"מוזיקה שוטפת מהנפש את האבק של חיי היום-יום." - ברתולד אורבך


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2012

כל מה שעולה לי כרגע זה..


 

לא יודעת למה בזמן האחרון יוצא לי לכתוב בשעות כאלה , השעות הקטנות ביותר של הלילה , היפות ביותר של החיים.. ואני כאן מול הבלוג הזה כותבת כל מה שעולה לי לראש.. כל מה שבא לי. 

זה כל מה שיפה בישרא, או בבלוגים בכללי לאו דווקא בישרא.. 

אתה כותב את כל מה שבא לך מתי שבא לך ואיך, כאן זה מקום הפורקן היחיד של הנפש שאתה יכול להשתחרר באמצעות כתיבה..

אני זוכרת בתקופת בצפר היסודי, תמיד הייתי עם יומנים סודיים כאלה כותבת בהם הכל.. חבר כזה שלא ינטוש .. 

אז אני לוקחת אותם פותחת דף ראשון, פשוט חוזרת אחורה בזמן כמו שיש אפשרות בשלט להעביר אחורה קדימה או לעצור. 

עברתי אחורה ועשיתי pause .. מתחילה לקרוא את כל הזכרונות של העבר .. כלכך בא לי לחזור לתקופה הזאת !

שהיינו יורדים לשחק בחוץ מחבואים, רוכבים באופניים בכיכר העיר, בספונטניות היינו באים לחברים מבלי להתקשר לפני, הכל היה כלכך תמים.

אני זוכרת שהיינו משחקים בבצפר "תופסת פינות" חח היה תופס אחד וכולם היו צריכים לתפוס פינה, אסור להשאר בפינה יותר מידי זמן וחייבים לברוח מפני התופס ולחפש פינה אחרת .. כשאני נזכרת בזה זה היה ממש כייף !! ועכשיו.. עכשיו מה, הילדים של היום לא יודעים מה זה בכלל לשחק תופסת או מחבואים... כולם מול מסך מרוקן מכל הטוב שלו , מה הילדים האלה יזכרו כשהם יגיעו לגילאים גדולים יותר ? הכל חסר ערך היום.. כמה חבל . חבל שזה ככה.. גם התוכניות של הילדים, בכללי ערוץ הילדים איבד מהערך שלו גם כן, הכל תוכניות של מכות ואלימות,  לא חינוכי בעליל, אין פלא שזה מה שיוצא מהדור הזה.. 

אני אומרת תודה לאל שנולדתי לעוד דור שכן שיחק שלא ישב במחשב כל היום, אני זוכרת כלכך הרבה חוויות מהילדות היותר צעירה שלי ,

מי היה מעז לצאת מהבית בלילה מאוחר בגיל הזה? אמא שלי תמיד הייתה מלווה אותי הבייתה או לוקחת אותי לחברות, אבל גם בשעות סבירות..

היום הלוואי שזה היה ככה... היום אני רואה , לפחות בעיר שלי, מלא בנות קטנות בכיתה ו' יוצאות מהבית על עקבים כולן מאופרות שומעות מוזיקה מזרחית וצורחות כמו לא יודעת מה מתחת לבניין שלי... פשוט זוועה. מזעזע. איפה החינוך? איפה התרבות של אותה תקופה?.. :\
 יש לי חברה שאני מכירה מאז שאני זוכרת את עצמי, במיוחד את כל הילדות שלי עברתי איתה.. תמיד כשאני נפגשת איתה חייבות לחזור קצת אחורה ולהעלות זכרונות , לא מזמן חזרתי לקשר עם ידיד שהיה לי בתקופת היסודי, לא ראיתי אותו ולא דברתי איתו 6 שנים! איך בני אדם משתנים .. זה משהו! מדהים שלפחות משהו אחד המחשב עושה טוב.. יש הרבה דברים חיוביים בקופסא הזאת.. אבל לא מעט דברים שליליים, שחבל שילדים קטנים יכולים להחשף אלייהם בכזאת קלות ... לא חשוב בכל מקרה, אני לא יכולה לתקן את העולם , אבל באמת חבל לי שכך המצב היום..

 

יצאתי היום עם 2 חברות ממש קרובות שלי, היה מצחיק ממש, אני לא זוכרת יציאה יותר מצחיקה מהיום, 

נהנתי. מקווה שגם אתם נהנתם(:

הייתי בהופעה של דניאל סלומון בעיר שליי בחינםם וישבתי שורה ראשונה מולווו אני מהמעריצות הנלהבות האלה(:

אבל אפשר להגיד שהגשמתי חלום!=] 
עוד מעט הגיוס שליי מתקרב וואי אני מתרגשת ! עוד שבועיים!!!
מקווה שאני אעבור את זה בשלום ואקח את זה הכי כייף שאפשר.. למרות שלהתקלח עם מלא בנות זה לא ממש נעים..
אבל נשרוד את זה איכשהו... כולן עברו את זה לפניי ועוד יעברו את זה, וכולן באותו מצב ..

צרת רבים חצי נחמה..

 

בוקר טוב לכל המתעוררים , ולאלה שעדיין ערים לכו לישון כבר בוקר!O: חח! חיבוק של הסוררת

 

נכתב על ידי -Invisible Girl- , 25/8/2012 05:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  -Invisible Girl-

בת: 31

MSN:  אם באלכם בכייף..

תמונה




414
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , אהבה למוזיקה , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-Invisible Girl- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -Invisible Girl- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)