Lost within myself

אני לא מסוגלת לחיות נורמלי כרגע.

החיים שלי סובבים עכשיו בתוך הקאות, מצבי רוח, כדורים פסיכיאטריים, התבודדות.

אני מנתקת לאט לאט את כל החבלים שמחברים אותי למציאות, וזה לא מאחר להגיע- גם המציאות מתנתקת ממני. מחליטה לבקר קצת פחות.

החשיבה שלי נעשית מעורפלת ומטושטשטת יותר מרגע לרגע. חלומות הזויים, פנטזיות, הגבול מטשטש בין דמיון למציאות.

מהי בכלל המציאות? אין לי כרגע מציאות.

במצב נואשים שכאלה נוקטים במעשים נואשים.

אני בוחרת לחיות לפי צו השעה.

לעשות את מה שעושה לי טוב, כשאפשר, להפסיק לחשוב טריליון פעם על כל דבר.

אני גם ככה על הקצה, במקום ליפול אני מעדיפה לפרוש כנפיים ולזרום עם הרוח.

24.4.12: 56.6 קילו, פנימה- עד הצהריים אכלתי 240 קלוריות (תפוח, יוגורט 1.5%, עגבניות שרי), ואח"כ חזרתי הביתה ובלסתי את החיים (בסביבות ה-3,000 4,000 קלוריות, אני לא מגזימה) והקאתי. הבולמוס הכי מגעיל בעולם (נייטר וואלי, פירה, 4 פרוסות לחם, לחמנייה וחצי, 2 שניצלים צימחוניים, המון טחינה, המון דבש, גרנולה, עגבניות שרי, בצל מטוגן, עוגיות... אני בטח לא זוכרת את הכל, כמה מביך) ואחריו ההקאה הכי שורפת בעולם. מחלקת טיפים בתגובות (סתם נו). בערב אכלתי קערה ענקית של חסה עם לימון, 3 חצאי אגוז מלך וקצת קוטג' 5%. סה"כ פחות מ-500 בלי ההקאה, וכל השאר נכנס ויצא. החוצה- 50 ג'אמפינג ג'קס, כמה עלוב.