פרק 1 - להשתלב
היי פרק ראשון אני יודעת ששמתי באיחור אבל היו לי הרבה סיבות
אני מקווה שתתנו לי עצות לשיפור כי רק בגלל זה כתבתי את זה בשירא
דרך אגב אם משהו לא מובן פה תדעו שזה רק פרק ראשון ועוד כמה פרקים הכול היה ברור וחלק
סליחה שהפרק יצא קצר ..
' את יכולה לעשות את זה ' עודדתי את עצמי 'זה בכיס הקטן שלך '
חשבתי ' את תעשי לה גאווה' צעדתי לכיוון בית הספר החדש שכנראה אני
היה בו תקופה ממושכת , צעדתי למסדרונות בית הספר חלק הסתכלו חלק המשיכו בדרכם
חלקם אפילו סרקו ונעצו עיניים 'מפחיד לחשוב שמסתכלים עלייך ככה'
היו מלא ילדים גבוהים נמוכים רזים ושמנים טובים ורעים.
בהמשך ראיתי נערה שיער חום עיניים אפורות דיי רזה שתי דמויות מאחוריה ,
דוחפות אחרים בהמשך המסדרון .
אחרים לא ענו לה , זה רק נדמה לי או שפוחדים ממנה ? לא.. אני בטח סתם מדמיינת
היא לא ממש ניראת מזיקה .
"היי " מישהי אמרה לי , אבל אני הייתי שקועה במחשבות
"היי ילדה חדשה ? " ניערתי את הראש ועניתי
"כן ?"
"את חוסמת לי את הלוקר את יכולה לזוז ? "
ראיתי ילדה שיער בלונד חלק ועיינים כחולות
"כן , סליחה "
" מה שתגידי "
המורה הייתה כזו משעממת . הראש שלי כול כך כאב מכל המספרים
שכבר תוך כמה דקות עצמתי עיניים ... כנראה לא שמו לב כי ישבתי בספסל אחורה .
"היי ילדה חדשה , ילדה חדשה קומי הולכים לקפיטריה "
פקחתי את העיינים לאט לאט
"את יודעת יש לי שם " עניתי
"ככה בלי 'תודה' או ' אוי סליחה ' או 'ואוו את כזאת מהממת ' ? "
" תודה ואויי סליחה על המשפט האחרון אני יוותר "
"אני אזכור את בפעם הבאה שהעיר אותך "
" בסדר בסדר "
"טופז "
"סיוון "
"טוב אני מתה מרעב את באה לאכול ? "
"איפה לאכול ?"
"בקפיטריה .. ואוו הקליטה שלך ממש איטית ... "
"טוב בואי כבר "
היה שם כל מיני מאכלים לקחתי קצת סלט תפוח ומים אני לא מרבה לאכול הרבה ...
אני וטופז התיישבנו בשולחן ללא ילדים
וזה דיי לא מרבה את הסיכויים שלי לשלב הראשון טוב נו יש לי כבר אחד מתוך אלף , זה גם משהו . אני חושבת .
"אז מה את כמו הסנוביות האלה שלא אוכלות הרבה כדי להיות רזות ? "
" אני פשוט לא אוהבת לאכול הרבה לא ממש אכפת לי שאני היה שמנה או רזה "
"כן בטח ... אז תגידו מאיפה באת ? "
"אני אהה.... מקנדה ? "
"אוקיי ... זה נראה כאילו את לא סובלת את המקום " היא אמרה ולא נשמע בטוחה בתשובה שלה , כמוני .
"טוב מספיק לדבר עליי " וככה טוב מי יודע לאן זה התגלגל " מאיפה את בת כמה את ומי החברים שלך ? "
"זה נשמע כמו חקירה במשטרה .. אני קרובה לבית הספר , בת 16 וחצי ואין לי ממש חברים "
"את רצינית איתי את כזו מהממת ואין לך ?"
" והנה המשפט שלא רצית להגיד ... אני באמת מהממת נכון ? חח סתם הסיבה היא שבעצם
בהתחלה שבאתי הרבה הסתכלו עליי וכל הצעה כל שהיא לא רציתי
אז בעצם המצב שנוצר כרגע הוא שאין לי חברים ותאמיני או לא בגיל 13 הייתה שמועה שאני מדוזה
אז מהיום הכינוי שלי הוא ' מדוזה' או 'חסרת חברים' או משהו בסגנון "
"ואוו עד כדי כך אנשים מטומטמים פה ? "
"אין לך מושג עד כמה "
"את הכינוי האחרון את יכולה למחוק .."
"איזה בדיוק ?"
" חסרת חברים"
"למה ? "
"כי יש לך אותי "
אני וטופז צעדנו בסדרון מדברות וצוחקות לא ממש הסתכלתי לאן הלכתי הרוב הסתכלתי על טופז .
לפתע הרגשתי מישהו ופשוט נלתי על הרצפה של בית הספר ...
יאיי מתח 3 >
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לורן - סיפורים בהמשכים 3 >