לורן - סיפורים בהמשכים 3 >

 המזכרת האחרונה - הגשה לתחרות כתיבה

באותו לילה חיבקתי בחוזקה את הדובי הקטן שלי שעליו שרשרת  ועליה מפתח , מתנת יום הולדת מסבי.

באותו לילה היו לי  סיוטים באותו לילה לא עצמתי עין באותו לילה לא נרדמתי ובצדק .

הכל היה כל כך מהר הבכי , הריצה , הצעקות והכי חשוב האש .

אמי העירה אותי מהמיטה והשארתי מאחור את גארד ,הדובי .

זה היה מן סוג של בגידה כאילו תקיעת סכין בגב  לא בדובי בסבא

המזכרת האחרונה שלו ..

תוך כמה דקות משפחת אריסון נאבדה . 

העשן היה נורא הוא חנק אותי עד קצה לשוני , לא עזבתי את יד אמי , לא יכולתי.

בכל מקום הוא נמצא הוא לא עזב את הבית לרגע אחד , הריח שלו היה איום ונורא

הנחתי את הסוודר על אפי ונשמתי דרך הפה .

יצאנו החוצה מחוץ לבית המקולל והשרוף  אבי רץ לתוך הבית בידיעה ששכח משהו

הצעקות של אמי על אובדן בעלה היו נוראיות היא הלכה בעקבות אבי או במילים אחרות הלכה אל המוות.

בבוקר שבאו לקחת את הגופות צעדתי על המקום שפעם נקרא בית . ראיתי את הגופה של אמא ושל אבא צמודות אחת לשנייה 

ביד ימין אבא חיבק את אמא וביד שמאל היה מוחזק המזכרת, הבובה , הדובי .

ברגע אחד נפל לי האסימון אבא לא חזר סתם הוא חזר אליו הוא חזר אל  סבא זו לא רק המזכרת שלי זו המזכרת שלו

המזכרת האחרונה מאביו , וכך גם שלי .

פתח דבר : [אם את לא רוצה את לא חייבת לקרוא אני פשוט לא יכולה סוף סיפור בלי סוף טוב ]:

צעדתי לכיוון בית הקבורות רציתי לשים פרחים לפני שאני עוברת לבית היתומים 

הלכתי לכיוון הפרחים היחידים שיש במקום הכואב הזה . מן קיר פרחים היה מונח לפניי 

קטפתי בעדינות ולפתע בלי שום אזהרה ראיתי דלת המנעול היה מוכר לי  כל כך.

ואז עלה לי הידיעה המפתח של המזכרת האחרונה שלי  שלי פתחתי את הדלת קלות וראיתי חלקת אדמה

ועליה מונחת מצבה שכתובה בה את שם סבי : גארד אריסון השם של הדובי. 

ישבתי וחיבקתי בחוזקה את גארד ששמו כמשמעו , אנחנו שומרים עלייך .

---

גארד זה שומר באנגלית דרך אגב . וסליחה שהעלילה יצא כ"כ מהר לא היה לי זמן

אוהבת לורן 3 > התחרות  דרך אגב האבא לא חזר לדובי הוא חזר למפתח של הקבר