אז אתה בא לפה הרבה?

קיץ, ארבע בצהריים, יום שבת. אלפי ישראלים פוקדים את החוף. הרוח נושבת, הגלים זזים (אין לי תיאור טוב יותר), מוכר הארטיק צועק "אאאאני הולך", השמש זורחת, וריח הים (והקרם) עולה באוויר. אתה פושט את בגדיך, כשאתה עטוף בבגד ים, בא להכנס למים ו...... אמאל'ה!!! מדוזה!!! אה, לא, רגע, זאת לא מדוזה, זאת שקית פלסטיק.. והנה עוד אחת, והנה גם דברים שחורים במים! איכס...

איך אפשר ככה? אני לא מבינה... אלפי ישראלים באים לים במטרה להנות, מכייפים, ואז משאירים אחריהם מזבלה. למה? אתם לא יכולים לזרוק את הזבל שלכם לפח? הרי יש מליון פחים בחוף הים! אתם חושבים שזה נעים לאנשים אחרים לשחות בזבל? אתם חושבים שזה נעים לדולפינים ולציפורי ים להיחנק מהחרא שלכם? ושלא לדבר על הזיהום שזה עושה, כל החומצות הרעילות שיוצאות משם מזהמות את הים. הייתם רוצים שילדיכם ייחלו במחלה סופנית בגלל זה?

אנשים הם דבר נוראי. לפעמים הייתי מעדיפה שנשאר אנשי מערות. ואז, לא ייגלו פלסטיק, לא ייגלו מתכות, ואז גם לא יהיה זיהום מהזבל, לא יהיו מלחמות וכלי נשק ופצצות אטום. הטבע היה נקי יותר, האוויר היה בריא יותר, ואנשים לא היו מבזבזים את החיים ואת הבריאות שלהם בשביל שטרות ירוקים וחפצים מיותרים. מצידי, גם אם לא הייתה לנו טכנולוגיה, זה היה בסדר. ככה לא היינו יושבים כל היום ומשמינים. וגם אם היינו הולכים ערומים זה היה בסדר. ממילא אני רוצה שיזוף מלא ואחיד...  

בני האדם יקרים, אתם הורסים את כדור הארץ. בגללכם, הכוכב הקטן שלנו יימות בגיל צעיר יותר ממה שהוא אמור לחיות. תהנו מהמוות...

שלום בלוג, זוכר אותי? אני עדן! כן,כן, אני יצרתי אותך ומלא זמן לא התראינו... אממ למה? כי הייתי עסוקה מאוד ולא היתה לי מוטיבציה לכתוב. לא,לא אני לא מנצלת אותך בקיץ כדי להשתחרר מהשיעמום. 

אז... עוד מעט נגמרת השנה. רק עוד יומיים, ליתר דיוק. אני חייבת להגיד שזו הייתה השנה ה-כ-י מדהימה שהייתה לי בחיים, ושאין כמו להיות חמשוש...

כמו שכבר אמרתי, אני עברתי לתיכון בכיתה ט'. תיכון ממש טוב שבאים לשם מכל רחבי האיזור (רחובות, שוהם, מודיעין, רמלה, לוד, יישובים נידחים, גדרה ועוד כל מיני מעבר לקו הירוק). וזה לא סתם תיכון, זה בצפר חצי פרטי שלא כל אחד יכול להתקבל לשם. (רמז- יש שם חנונים. הרבה, חנונים ואני אחת מהם). והילדים שבאים לשם הם אנשים ממש מדהימים, בני אדם מיוחדים, כאלו שלא אמצא בחיים בעיר שלי וגם לא היו לי בכל שנותי בחטיבה וביסודי. אני חייבת להגיד שהשנה הזאת הייתה משמעותית מאוד בשבילי מבחינה חברתית. כמות החברים והאיכות של החברים שלי הרבה יותר גדולה ממה שאיי פעם היה לי ביחד בחטיבה וביסודי. לפני התיכון, אני לא הייתי מקובלת בכלל.. הייתי נורא חנונית, מכוערת, ולאף אחד לא היה אכפת ממני. החברות שלי היו ביצ'יות, לחברים שלי לא היה אכפת ממני (ניתקנו קשר מאז שעזבתי) וערסים היו מציקים לי. אני אשכרה יכולה לדבר עם אנשים אקראים והם לא יישפטו אותי. אני אשכרה יכולה לסמוך על אנשים והם לא יינצלו אותי. תודה אלוהים על מה שנתת לי. רק חבל שהשנה הזאת נגמרת...

מלחיץ אותי לחשוב, שזאת השנה האחרונה שלי בלי בגרויות. לקחתי על עצמי עומס ובחרתי 3 מגמות לכיתה י' (כימיה, ביולוגיה, ערבית). מקווה לטוב...

בכל מקרה, כל מה שנשאר לי הוא "להנות" מהחופש.. למה "להנות" ולא להנות? כי ככה -,- יש לי אחות קטנה בת 4 לשמור עליה (לא, קייטנה זה לא אופציה כי אין לנו תקציב לזה) ואין לי מספיק זמן (וכסף) בשביל לבלות הרבה מאוד... וכתוצאה מכך, אני גם לא אצליח לישון עד 12 בצהריים..

מה שכן, קיבלנו שיעורים לחופש (-,-) ואני מתכוונת לסיים אותם. חשבתי גם, ואני הולכת לעשות ספורט (לא משקרת!) וככל הנראה, אני אלך הרבה לים הקיץ עם ההורים. אני גם ממש רוצה ללכת לאיזו הופעה טובה אם ייצא לי, ופה אני צריכה את העזרה שלכם!!

התחלתי להתעניין במוזיקה ישראלית (רוק) ואני רוצה להכיר שירים. אני בד"כ לא שומעת שירים בעברית, אבל כל הקטע הזה של החופש הגדול תמיד גורם לי לרצות לשמוע מוזיקה בעברית וללכת להופעות. אז אם יש לכם שירים טובים בעברית שאתם מכירים, אני אשמח אם תתנו לי שמות (רק לא אביב גפן, כי אני מתנגדת לשמוע אותו באופן עקרוני). אה כן, וגם לא מזרחית. רק רוק.