אני לא מבינה למה רק בלילה הדמעות באות

אני לא מבינה למה רק בלילה המחשבות עוברות בראש

אני לא מבינה למה רק בלילה קשה לי לחיות

אני לא מבינה למה רק בלילה אני מתמוטטת עוד

אני לא מבינה למה רק בלילה אני מתחרפנת

אני לא מבינה למה זה קורה לי.

רוצה להפסיק עם הכל

לא לחשוב יותר על כלום

לא לבכות או להתחרפן

לא רוצה התקפי חרדה

רוצה לחיות בלילה כמו היום שעובר במהרה

אז למה כשפתאום הכל חשוך

הכל חוזר לחיים

הירח מאיר את כל הדברים הרעים.

ואז גם באים הסיוטים

יושבת במיטה, חושבת, מנסה להירגע

נושמת עמוק משתדלת להעביר עוד דקה

ואז פתאום מתחרפנת בשנייה

מתחילה לבכות ולנשום כאילו אני בתחרות נשימה

מה עובר עליי ולמה המילים ביום כל כך שונות מהמילים בלילה ?

כאילו אני שמה מסיכה ענקית בכל היום ובלילה אחרי המקלחת היא יורדת עם הסבון

ואז אני נשארת עם עצמי ועם הדיכאון.

למה יש את הירח שמאיר על כל הכאבים

למה אי אפשר לחיות בלי כל התסבוכים.

למה ? שאלה אחת קטנה – שאף פעם אין עלייה תשובה.