ילדה קטנה עומדת לה מול המראה

ילדה עצובה, ילדה בוכה

הדמעות על הלחיים זולגות

והילדה לא מפסיקה לבכות

החיוך שעל הפנים כבר מזמן נעלם

כל טיפת צבע שהיה לה לא נשאר

רואה מסביבה הכל שחור אין אפילו טיפת אור

מרימה את ידה כלפיי מעלה

זועקת לעזרה שמישהו יציל אותה

אך אף אחד לא נותן לה יד

אף אחד לא מראה לה את השביל ליציאה אל חיים טובים

והילדה נשארת לבד בתוך החושך והייאוש

כי למצוא את השביל זאת לא אפשרות 

ההולכת אחורה ללא הפסקה

נתקעת בכל עמוד בשכונה

רוצה ללכת קדימה ולהמשיך

אך משהו עוצר אותי וזה שוב ממשיך

היעד מתרחק ואני נאבדת

בתוך האפילה לא מוצאת את האור

רוצה לצאת מכל השחור

להמשיך קדימה ולא להביט לאחור

אך העבר רודף כל שנייה ומציק

ואני נאבדת ונופלת לתחתית

אנשים מסביבי מתאספים מנסים אותי להקים

אך היד שלי מחליקה ואני לא מצליחה

מסתכלת עליהם בחוסר אמונה

כי להגיע ללמעלה זאת עבודה לא קלה