La Vie En Rouge

מצד אחד, אני ממש ממש מתגעגעת לחופש שלי, אני מתגעגעת ללשים לק, ללחזור הביתה כל יום ולישון במיטה שלי ולקום בה

ולשתות קפה בבוקר, קפה שלי בבית שלי,

ולהתעורר עם החתולה שלי ולהגיד בוקר טוב לאמא. ואני מתגעגעת ללהתלבש עם הבגדים שלי האזרחיים שלי,

אבל מצד שני, אני אוהבת את המדים שלי וחוסכים לי ממש הרבה זמן והתלבטות וכוח בימים שאין מה ללבוש, 

אני אוהבת את התפקיד שלי ( כשיש לי כוח ורוב הזמן אין לי) 

אני אוהבת שיש לי משהו להתגעגע אליו, משהו ששובר אצלי שגרה, משהו שלוקח ממני אולי יותר מדי.

לפעמים זה כיף זה משהו אחר.

לא הייתי רוצה לקום ושכל יום יהיה אותו יום עם אותו קפה ואותה חתולה ואותם בגדים. 

אז יש דברים קטנים שמתגעגעים אליהם אבל הם ישובו. עוד מעט.

אני מבטיחה לעצמי שכשאשתחרר אני לא אשב בסתלבט עם עצמי כל הזמן ורק עכשיו על לנוח ואתעצל ואמלא את הזמן שלי

ואת המרץ שיש בי למלא דברים וקורסים ולימודים וצילומים ודברים שאני אוהבת.