חופש חופש חופש חופש חופש חופש ועוד פעם חופש !
לא יודעת למה אני שמחה בכלל גם ככה אין לי מה לעשות בחופש הזה ! שבועיים להתקע בבית .. מתסכל ...
אוופ .. ישלי ילד בכיתה קופייי הוא ! רק שהצבע שיער והשפתיים שונות כל השאר בול אותו הדבר וזה משגע אותי כי הוא מתחיל להתחבר איתי ואני לא יכולה .. אני גם מתחברת אליו רק בגלל שהוא קופיי הוא ! גם האופי וגם המראה החיצוני חוץ מכמה דברים !
והכי משגע אותי זה שהוא התחיל להתקרב אליי כשחברה שלי התאהבה בו ישלי מזל נאחס !
מילא אם הוא היה מדבר גם איתה .. אבל הדרך היחידה לגרום לו לדבר איתה זה כשאני מבקשת ממנה להדליק מוזיקה שהוא במקרה אוהב ואז הם מתחילים לדבר ואני מרגישה פחות אשמה !!
למה אני מרגיישה אשמה בכלל !?!?!?!!?!?!? זה לא שאנחנו יחד נכון ?
כולה ידידים .. רק ידידים אפילו לא .. חברים לכיתה ! אין בזה משהו רע שאנחנו מדברים
איך שאנחנו מתחילים לדבר היא מנפחת ת'פרצוף וניכנסת לדיכאון ! מה היא לא רואה שאני אומרת לו אל תיגע בי לך תדבר איתה אני לא מבינה בחרא הזה ! אל תתקרב אל תעשה את זה עזוב אותי !!!!! היא רואה ובכל זאת בוחרת להסתככל על זה שהוא מדבר איתי
יוווווואאאאאאאאאאאאאאאאווווווווווווווווווו שונאת את ההרגשה הזאת שאני מרגישה אשמה שאני רק מדברת איתו והיא לא מרגישה אשמה בשיט שאני סובלת מזה שהיא ניתקה בינינו ת'קשר שהיא גרמה לכך שמי שאני אוהבת לא ידבר איתי !
אוופ למה אני צריכה להיות כזאת נחמדה או פאקינג רגישה !!
כלכך הייתי רוצה לכבות את כל הרגשות האלה ולחיות נטולת דאגות ! אבל לצערי הרב אי אפשר אלא אם כן אתה מת ..
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
