גיליתי שהיה אמור להיות לי אח קטן בן 11 ... תמיד רציתי אח קטן ! תמיד ביקשתי בליבי אח קטן , כל פעם מאז שגיליתי על זה הייתי הולכת ברחוב ורואה אחים , היו עולות לי דמעות בעיניים , אני כותבת עכשיו ומתאפקת !!
היה לי קטע עם מישהו הוא ידיד טוב שלי , ואני באמת מצטערת על זה , הוא שלח הודעות לחבר שלו ואמר שהוא לא רצה ושאני סתם שמנה .. לא מתקרבת לאף אחד יותר , אני לא מבינה מה נפל עליי באותו הרגע איך יכולתי ???
החיים שלי חוזרים על עצמם כמו דיסק שרוט .. רק עם אנשים שונים , אני רוצה לעבור מפה לעוף מפה אני רוצה להתחיל מחדש במקום חדש שאף אחד לא מכיר אותי בו שאף אחד לא שמע את השמועות עליי במקום שיש אנשים באמת נורמאליים !
כמה עוד אפשר להסתיר את הדמעות ולבכות בלילה כמה עוד אפשר לחיות חיים חסרי משמעות כמה עוד ?!?!?!?!?!?!
למים יש תכונה מדהימה להיעלם , רק בלילה כשכולם ישנים אני מתקלפת לאט לאט בשקט ומרשה לעצמי להתפרק ,ככה אסור ! אסור שיראו אותי שבורה לחתיכות אסור לתת להם עוד ועוד כוח להמשיך עם זה ...
הקללות הירידות כבר חרוטות במוחי אני שומעת אותן באוזניי בכל מקום כל הזמן כל שניה !!! אני מתחרפנת לאט לאט , משתגעת לאט לאט , מבלי שמישהו ישים לב , מתגעגעת יותר ויותר לסכין שתחצה את עורי לשניים ותגרום לי לכאב שתגרום לדם להראות את עצמו להראות את היופי שלו .. הדבר היחיד שיפה בי הוא הצבע האדום היפה של הדם ...
לא יכולה להיפתח בפניי אנשים תמיד מסתובבת עם מסכה מאושרת על הפנים בנתיים כשהכל בפנים נירקב בכל יום שעובר , מאלצת את עצמי לשקר לכולם בפנים , יודעת שברגע שאוריד את המסכה כולם יתרחקו ... יודעת את זה טוב , חוויתי את זה פעם אחת , פעם שנייה פשוט תהיה יותר מידי !
"את שמנה , את מכוערת , תיעלמי , תמותי , פריקית " רק אני שומעת אותם אף אחד אחר לא הם בתוך הראש שלי שולטים בכל מחשבה !!
ובכל יום שעובר אני מתחילה להאמין יותר ויותר בכל זה ..
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
