לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

New Perspective


Shit happens.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

3/2012

imagine knowing me


"טוב קטן שיהיה לך לילה טוב", הפטרתי והקול שלי נשבר. "רגע" אמרת שנייה לפני שניתקתי. "מה יפה שלי?" כבר היה ברור שאני בוכה. "אני מצטער". "על מה?" "על שאני לא איתך". איך אתה מבין תמיד. נבצר ממני לדעת. 

אתה יודע אהוב שלי, לפעמים כל כך קשה לי ככה...קשה לי להיפרד. קשה לי אפילו כשאתה נכנס לשיעור ואני יודעת שאראה אותך בעוד 45 דקות...אני מפחדת שיקרה משהו ושאני לא אראה אותך יותר...אני מפחדת שיקרה משהו ושתלך בלי לדעת כמה אני אוהבת אותך. אני מפחדת שתגיע מישהי ותקח אותך ממני...אני מפחדת שתתן לה.

אתה יודע קטן שלי, אתה כל כך לא ראוי לי. אני משגעת אותך כל הזמן עם הגחמות המפגרות שלי, עם הנדנודים על חוסר תשומת לב, עם הבכי הבלתי פוסק. חשוב לי שתבין - אני משתגעת בעצמי. בחיים לא הרגשתי ככה וזה לא קל להרגיש ככה...במיוחד לבד. אז אני משגעת גם אותך...כדי שנשתגע ביחד. ואני יודעת שאתה אוהב אותי ושלא אכפת לך להשתגע ביחד איתי.

אתה יודע מתוק שלי, כל כך חשוב לי החיבור בינינו. כל כך משמעותי בעיניי שאנחנו יכולים לשבת אחד מול השני חצי שעה ולשתוק בלי להשתעמם. כל כך נהדר בעיניי שבכל פעם שאני מסתכלת לך בעיניים אני רואה אותי. אתה פשוט מדהים אהוב שלי...ובכל פעם שאנחנו ביחד אצלך בחדר במיטה אני נזכרת בזה מחדש. בכל פעם שאתה נוגע בי ואני נוגעת בך החיבור בינינו נבנה מחדש. בכל פעם מתגלים לי דברים חדשים, אבל תמיד נשארים אותם ריחות וטעמים ומראות שאני כבר מכירה ואוהבת. כל כך חשוב לי הקשר שלנו. כל כך ברור לי שבלעדיו אני אתרסק. אולי בגלל זה אני מתעקשת לבנות קשרים אחרים...כאילו אני תוקעת יתדות באדמה למקרה שתגיע סערה ותעיף אותי. אבל אני יודעת שזה לא יעזור.

אני מצטערת אם לפעמים זה לא ברור לך למה אני כועסת או למה אני עצובה...או אפילו למה אני עומדת על כך שתבטיח לי שלעולם לא תעזוב אותי. אני פשוט צריכה אותך. ולפעמים זה מכעיס אותי ומעציב אותי...ואני לא יכולה שלא לדמיין את עצמי בלעדייך כל הזמן. ובכל פעם שאני מדמיינת את התרחיש הנורא הזה בראש אני קורסת מחדש. אני מזכירה לעצמי את הבחורה הזאת מהסרט הזה שבעלה מת מסרטן והיא לא יוצאת מהדירה שלה ולא מתקלחת ולא מנקה. רק אוכלת וישנה ושרה שירי אהבה נכזבת עד שבסופו של דבר המכתבים ממנו גורמים לה להתגבר. אבל אני כל כך מפחדת, יפה שלי...מפחדת שלעולם לא אצליח להתגבר...כי אני בטוחה שלעולם לא ארצה להתגבר עלייך ועל מה שיש לנו. כל כך טוב לי איתך שזה מפחיד אותי. מפחיד אותי לאבד.

נכתב על ידי Mrs.smarty pants , 25/3/2012 17:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Mrs.smarty pants

בת: 30




121
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMrs.smarty pants אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mrs.smarty pants ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)