אז היא אומרת לי שלדעתה כן אכפת לה אחרת היא לא הייתה מתאמצת לשלוח לי הודעה.
לא יודעת מה לעשות ומה לחשוב על זה...בעיקר כי אני לא בטוחה שזה מהמקום שלי לשלוח לה לאינבוקס שאלות ולהטריד אותה.
זאת נראית כדרך היחידה להתקדם בנושא הזה.
אני מרגישה שאנחנו מוגבלות למסגרת הבית ספרית...וזה מטריף לי את השכל. אני רוצה שהיא תהיה זמינה כל הזמן ושאני לא אצטרך לחכות שבוע לשיחה נוספת,וזה מוזר, כי היא הבהירה לי שהיא זמינה בשבילי כל הזמן כמה פעמים ושאני מוזמנת לשלוח לה הודעה אם אני מרגישה צורך. אבל למה כל כך לא נעים לי?
אני רק רוצה שהיא תחשוב עליי דברים טובים אבל אני חושבת שאני גורמת להפך לקרות כי אני מוציאה החוצה את כל הזבל בשיחות שלנו.
אני לא אמורה לייפות את המידע שאני משתפת אותה בו, ידוע, היא שם כדי לעזור לי עם הזבל שלי, אבל...
בכל זאת.
אני לא רוצה להידבק אליה ולהציק לה עם השאלות שלי...מספיק שאני מבזבזת לה שעה בשבוע.
אני מרגישה רע רק מלחשוב ככה.
בתכלס מה, למה אנלא מצליחה לתפוס את זה שהיא שם בשבילי?
נראה לי שאני כן אעשה צעד ואשלח לה הודעה. אולי זה יעזור לי לשים קצת מהחרא מאחורי.
עברתי אתמול ליד הכיתה שלה ושמעתי אותה צוחקת.
מעדתי.
כינוי:
Mrs.smarty pants
בבלוג זה
בכל הבלוגים
