מאז שעזבת הנשמה שלי לא יודעת מנוח
בחושך של הבר היא משלבת את היד שלה בשלי ומלטפת לי את השיער
ונדמה לי שבא לי לנשק אותה
(בלי שום תכלית)
אני אומרת לה שאני יוצאת עם מישהו מחר אבל לא
אומרת
שאני פוחדת להתחתן עם אבא שלי
(כי זה משהו כזה שאסור להגיד)
אני רוצה לעצום עיניים ולפקוח ולגלות שאתה פה
לא הבנתי אם הכל שגוי או שהכל נכון
בבקשה תשמרו עליי חזק עכשיו
אל תעזבו אותי לרגע כי אם תעזבו אני אטבע
אני אטבע בשיער הבלונדיני שלה שמריח איך שהוא מריח
או בעיניים הכחולות שלו עם הקמטים בצידיהן (שכבר לא ייעלמו)
או בתוך הטראומות של עצמי.
מתחת לזרם של מים אני נזכרת איך שלקחתי את כל מה שהיה לא-בסדר
והפכתי לשלי.