Big Bang

בכול זאת אני הבת של אמי. לא משנה כמה אנסה להתכחש לדבר, לשנוא אותה, להרחיק אותה, ללגלג על מעשייה. אני בת אמי ודמה זורם בעורקיי. תמיד הייתי בטוחה שאני יותר טובה ממנה והנה החיים נתנו לי סטירה לפנים והפכו אותי לאדם שחצן ואגוצנטרי בדיוק כמוה. ואולי זה הסיבה שאנחנו לא מסתדרות- אנחנו יותר מדי מרוכזות בעצמנו בשביל לתת לאחרים. בשביל לאהוב ולסלוח. הרי היא לא סולחת לי על הדברים שאני עשיתי לה בדיוק כמו שאני לא סולחת לה על דברים שעשתה לי- ועד שלא אלמד להכיל אחרים לא אוכל לסלוח, לא אוכל לתקן ולאהוב אותה בדיוק במידה שצריך בשביל שנחזור להיות אימא ובת. נעזור את משחקי המלחמה, נעזוב הכול ואתן לה לאהוב אותי איך שתרצה- אפילו אם זה רק דרך הכסף שלה. אפילו אם זה לא מה שרציתי. אפילו עם כול אלה אתמסר לאהבה במקום השנאה. אני מניחה שאני לא מסוגלת לאהוב אף אחד כי אני לא אוהבת את עצמי, אני לא סולחת לעצמי, אני לא סולחת לאחרים. עשיתי כ"כ הרבה טעויות שלא הצלחתי לדלג מעליהן ולהחזיר לעצמי אהבה. אבל אי אפשר לחיות ללא טעויות, ללא בושות, ללא צחוק על עצמך ועל אחרים- זאת מהות החיים. בכול זאת אני הבת של אמי גם אם איני רוצה את זה, הרי לא ביקשתי להיוולד למציאות הזאת אך עכשיו כשאני נמצאת בה כבר ואין לי ברירה - - האם אחליט לחיות במקביל לחיים, לתת להם להוביל אותי או האם אחליט להילחם? האם אחליט להיכשל מראש או לנסות עד שתבוא הצלחה. אני הבת של אמי ואולי היא אימא גרועה ואולי זה טוב שאני לא מדברת איתה אך אני צריכה להגיד לעצמי אמת אחת = קל לי להפוך אותה לשק החבטות שלי, קל לי להאשים אותה בכול בלי לקחת אחריות על הטעויות של עצמי, על הבחירה שלי לכאוב ולהנציח את הכאב. ואולי היא עשתה טעויות והיא פגעה ושיקרה והזניחה אך אני בחרתי לתת לה להשפיע עלי בצורה הרסנית וגם עכשיו כשאני רחוקה אני ממשיכה לכאוב, ממשיכה להיות בדיכאון, אז מה זה אומר עלי? מה זה אומר עליה? בכול זאת אני הבת של אמי אך אני גם אדם בפני עצמי שצריך לקחת אחריות על החיים של עצמו במקום להאשים ולשנוא ולכאוב ולבכות ולהיאחז בעבר. אני צריכה להרפות- אני צריכה לתת לכולם דף חדש ונקי ולראות האם יוכחו לי אחרת. העבר הוא עבר, הוא מאחוריי כבר- אני צריכה להסתכל קדימה.