Big Bang

אף פעם לא הייתה לי בעיה עם סרטי גיבורי על- זאת אומרת - - עד השנה.

לא היה לי אכפת שזה תמיד נגמר ב- "הטובים מנצחים", "הרעים מפסידים", "הבן מציל את הבת", "הרגע הזה שאתה לא בטוח אם הגיבור על באמת יכול לנצח למרות שדוגרי זה דיי ברור שהוא יתגבר על הכול וינצח". לא היה לי אכפת כי זה בידור להמונים, לא אמור להיות לך ממש אכפת כול עוד יש אנשים יפים, סיפור מגניב ולא מציאותי והרבה אקשן.

אבל עכשיו עם כול האטרף הזה של הגיבורי על אני מתחילה קצת להתעצבן ואפילו לפקפק באהבה שלי לסרטים האלו.

סרטי גיבורי העל הכי בולטים שיש לנו בקולנוע הם - "סופרמן" (כמובן משנות ה-70 עם כריסטופר ריב), כול הבאטמנים ( עם מייקל קיטון, ואל קילמר וג'ורג' קלוני ), אקס מן (עם יו גקמן, האלי ברי ועוד), ספיידרמן (עם טובי מגוויר וקריסטין דאנסט) וכמובן טריילוגית באטמן של כריסטופר נולן.

אה, וכן כול האוונגרס האלו של מארוול - ת'ור, איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, הנוקמים וכדומה..... (כדומה מציין את סרטי ההמשך שמתוכננים להם)

מהי תופעת סרטי גיבורי העל? התופעה הזאת מדברת על לפחות 20 סרטים בעשור האחרון של סרטי אולפנים מפוצצים שמדברים על גיבורי על. וכולם דרך אגב, שוברי קופות מטורפים. התופעה הזאת היא בעצם אותו סרט בשינוי אדרת- - למשל?

ת'ור היה חתיך בלונדיני שחצן בתחילת הסרט, בסופו הוא כבר לא שחצן, יותר בוגר וכמובן מציל את כולנו מחייזרים פסיכים.

קפטן אמריקה היה חלשלוש נמוך בתחילת הסרט, בסופו הוא "חתיך", שרירי, גיבור אמריקאי וכמובן מציל את כולנו.

ספיידרמן היה חנון לא מקובל בתחילת הסרט, בסופו הוא משיג את הבחורה וגם מציל את העולם.

אף פעם הגיבור לא מפסיד, אף פעם הגיבור לא נכשל בשינוי עצמו, אף פעם הגיבור לא נותר לבד ותמיד הגיבור מציל את האישה.

אפילו בעלייתו של האביר האפל של כריסטופר נולן - אשת חתול הייתה צריכה את עזרתו של באטמן אפילו שהיא עצמאית, חזקה, בעלת ביטחון עצמי. 

הסרטים האלו מצליחים כי הם מגשימים לנו, הציבור איזשהי פנטזיה- - שגם אנחנו נוכל לשנות את המציאות שלנו תוך "שעה וחצי" ובנוסף ניחשב לגיבורים ונקבל- כסף, הצלחה, ואת מושא אהבתנו. אה, ונהיה חתיכים לאללה אבל באמת זה רק סרטי פנטזיה ולפעמים הם אפילו מגוחכים ולא מקוריים בעליל. במציאות - אם אתה רוצה כסף, הצלחה, אהבה, שינוי עצמי- אתה עובד על עצמך, זה לא בא אחרי קרב עם חייזרים. 

לסיום, סרטי גיבורי על הם אחלה כשהם לא באים באופן מפוצץ עם מלא סרטי המשך רק בשביל שהאולפנים ירוויחו יותר כסף מאהבה שלנו לחלום על מציאות אחרת.

ישראל היא לא צרכנית קולנוע מטורפת כמו ארה"ב - זאת עובדה. עוד עובדה, ישראל היא לא גדולה כמו ארה"ב אך בכול זאת - -

בעוד הקולנוע האמריקאי מאוד מפותח- הרבה ז'אנרים, אולפנים, ערוצים, כסף; הקולנוע הישראלי הוא בדיוק ההפך-

אין בכלל ז'אנרים רק דמויות סטאריוטפיות בדרמה, אין אולפנים, יש לנו רק שלוש ערוצים (1, 2 ו-10 אם עדיין אפשר לקרוא לו ערוץ) והכי חשוב- אין לנו כסף, כי אם היה לנו.. טוב זה היה סיפור אחר. 

חזרה לנושא- סרטים עצמאיים. קודם כול לאלו שלא יודעים מזה אסביר בקצרה: סרטים עצמאיים אלו סרטיים שנעשו עצמאית ע"י יוצרים ללא כול עזרה או תלות מאולפן. זאת אומרת-  יש להם חופש יצירתי כי הם מימנו את הסרט מכיסם הפרטי ולא בגלל הרצון להרוויח כסף אלא בגלל הרצון לעשות אומנות. היוצרים הללו מאמינים בסרטים ולא רואים אותם כמחלבת כספים זה גם למה לרוב הבמאים של הסרט הם גם התסריטאים והמפיקים.

רק לאחרונה ישראל נפתחה לסרטים עצמאיים כאשר הבינה, בדיוק כמו שאר העולם שאלו הסרטים שעושים רעש גדול בפסטיבל כמו - "קאן" "סאנדאנס" "טורנטו" וכו' והחליטה - או ליתר דיוק בתי הקולנוע החליטו לרכוש סרטים עצמאיים והלהקרין אותם לקהל הרחב.

הטעות של בתי הקולנוע בישראל היא אחת- בעוד סרטים כמו "מהיר ועצבני" "העולם אחרי" וכו' - - בעצם כול סרטי האולפנים מקבלים פרסום ויחצנות דוגמת פוסטרים, פרסומות, כתבות באינטרנט ובעוד גורמי מדיה - - סרטים עצמאיים נשארים אלמוניים לגמרי וכאשר אדם בא לקולנוע הוא ישר ילך לסרט שהוא שמע עליו\ ראה פרסומת\ פוסטר וישלול אוטמט סרט אנונימי.  זה מרגיז אותי כי יש כ"כ הרבה סרטים מעולים עצמאיים שמחזיקים רק שבועיים בקולנוע בגלל כמות צופים מעטה וזה לא בגלל שהם פחות טובים אלא פשוט כי אף אחד לא יודע בכלל על קיומם. 

אז חברים, אם אתם הולכים לקולנוע ורואים פתאום שם של סרט שבחיים לא שמעתם על קיומו -

לכו תבדקו מהו,

כי יכול להיות שזה סרט קטן ומעולה שאתם מחמיצים.

נניח לרגע בצד את העובדה שהאולפנים עושים את כול
הסרטי גיבורי על האלו כי הם מצאו תרנגולת מטילת ביצי זהב, ונניח  בצד לרגע את זה שלפני פחות מ-10 שנים יצא הסרט
האחרון של סופרמן לקולנוע  (לא משנה כמה
גרוע הוא היה. והוא היה דיי גרוע)- - האם אנחנו באמת כאלו פרייארים ?

לפעמים אני לא מאמינה איך אפשר ללכת ולקנות כרטיס
לסרט בשווי מקסימום 50 שקלים בשביל לראות את אותה עלילה שוב ושוב ושוב. הרי סופרמן
לא השתנה, הסיפור שלו לא השתנה; כולם יודעים שהוא חוצן שנחת בארץ כאשר היה תינוק
ואומץ במידי על ידי משפחת קנט. כולם יודעים שהוא הסתיר את הכוחות שלו והיה דיי
חנון לא פופולרי וכולם יודעים שהוא מאוהב בטירוף בלויס ליין העיתונאית האמיצה, וכולם
יודעים שתמיד יש לו קונפליקט בין חיים רגילים כאדם (למרות שהוא לא) לבין חיים
כגיבור על , יצור על אנושי שנישלח גם אם לא בכוונה להגן על העולם שלנו. הרי על זה
יהיה הסרט בסופו של דבר. יכולים להחליף שחקנים, במאים, נבלים אך בסופו של דבר- -
זאת אותה גברת בשינוי אדרת- ואפילו לא, למרות שלגברת יש הרבה כסף האדרת נותרה דומה
לקודמת אפילו שהקודמת לא הייתה כזאת מוצלחת.

זה בדיוק כמו ספיידרמן המופלא- - כול ההתלהבות
שהייתה על הסרט הזה אפילו שהוא חיקוי חדש והיפסטרי יותר של הסרט מ-2001 בכיכובם של
טובי מגוויר וקריסטין דאנסט. וכן, אין ספק שאמה סטון הרבה יותר מגניבה ועדכנית
מקריסטין דאנסט ואין ספק שאנדרו גארפילד נראה הרבה יותר חמוד מטובי מגוויר אבל זה
עדיין סרט אולפן שטותי שלא מחדש לנו כלום ובסרטים אם אתה יודע איך זה נגמר- אתה
מרגיש שסתם זרקת לפח שעה וחצי מהחיים שלך, לא?

נחזור לסופרמן החדש- יש מצב שלויס ליין תהיה הרבה
יותר קשוחה ופמניסטית וצינית- הרי זאת איימי אדמס שחקנית שהייתה מועמדת לשלושה
פרסי אוסקר- לא היו מביאים אותה בשביל להיות עוד פרצוף יפה (זה התפקיד של הנרי
קאביל או איך שלא קוראים לזה מ- "שושלת טיודור") אבל בכול זאת - - הוא
סופרמן והיא אישה. תבינו לבד.

סטיבן שפילברג כבר לא מאמין יותר בקולנוע, הוא אמר
את זה לא מזמן, לא במילים האלו אבל ככה הבנתי את זה ואני גם יודעת למה- - בעוד
הטלוויזיה ממשיכה להתחדש הקולנוע נשאר עם אותם פורמטים שטחיים וסרטי המשך או
חידושים מביכים. אין להם כבר משהו חדש להציע אך בכול זאת אנחנו, הציבור ממשיך לתת
להם את הכסף והתמיכה.

אני כבר כמעט לא רואה סרטי אולפנים, אני מחפשת
בנרות סרטים עצמאיים כי אני מבינה אט אט שרק הסרטים האלו בעצם תורמים ועושים כבוד
לקולנוע. רוב הסיכוים שעוד 10 שנים תעשיית הקולנוע עוד פעם תקרוס ויבוא גל חדש של
שינוי- - גל חדש שיחזיר את הכבוד והיצירה והאמנות לקולנוע אבל בנתיים-

כולם אהבו לראות את דום "ממהיר ועצבני
6" קופץ מעל גשר, נוחת על מכונית וקם ללא פגע.

כי ככה זה, ככה זה כשחושבים שאתה דביל שאוכל כול
חרא שהוליווד מוציאה.