יוצא לי לחשוב.. יוצא
נו רק בדיוק כרגע השנייה הזאת
כמה פאטתית אנשים חושבים שאני
לא.
לא אנשים.
כמה פאטתית הוא חושב שאני
היי, אתה
למדנו ביחד יום בשבוע
ואז יום אחד פתאום נורא התחברנו
הברזנו משיעור וחצי בטעות לחלוטין
דיברנו באותו יום ובימים הבאים ובימים שאחרי בכלכך הרבה סמסים
ובל"ג בעומר
ל"ג בעומר עושה לי זיכרונות טובים
כי דיברנו כמה שעות טובות בין אם זה בסמס או בשיחה
והכרנו אחד השניה יותר טוב
בן אדם,
נפרדתי מהחבר שלי בגללך.
לא נפגשנו הרבה. לא נפגשנו בכלל. חוץ מהמסגרת. רק הלדבר איתך כל היום הספיק לי
ואז איזה יום אחד אמרת לי בצורה המאד.. מיוחדת שלך שאתה לא יודעת.. מחבב, אוהב מה אני יודעת
זה כזה מצחיק איך שאני זוכרת את השיחה המדויקת.
ממש אבל
ואותה הפעם שכאילו גיליתי שמבחינתך אנחנו ביחד
וואו הפתעת אותי שם
באמת?
לא נפגשנו מחוץ למסגרת
טוב.
והייתי מאושרת מעצמי
ואמרתי לי פעם אחת וחצי. די סמסים נמאסו עלי
לא אמרתי לך שאני אוהבת אותך חזרה
כי די
אני טיפה קטנה מדי
ולא נפגשנו מחוץ למסגרת
די, יום ההולדת שלי
ציפיתי לאיזה משהו
שיחה
אידיוט. זה מדהים שהתחברת לפייסבוק
אבל למזל טוב בתגובה
די לא הייתי צריך
ועכשיו סתם. אתה לא עונה לי
וזה מצחיק. כי עדיין לא נפגשנו מחוץ למסגרת
כבר איזה שלושה חודשים לא ראיתי אותך וזה כלכך חשוב לי
אני צריכה תגובה. הסבר. משהו
אתה לא יכול סתם להשאיר אותי תלויה
תלויה.. כן תציירו קו ועוד קו על כל פעם שאני חושבת על כמה שאני שונאת אותך
וואו מתתי המון
אני לא אוהבת אותו, מה פתאום
המילה הזאת ממש מפחידה אותי
אבל היי, אתה. אתה אמרת את זה. אתה אמרת שאתה אוהב אותי.
(אפילו שמי יודע כמה התכוונת לזה באמת)
אבל אמרת
עכשיו קח אחריות
אידיוט.
אני שונאת אותך.
ובעצם.. לא
רואים? פאתטית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
