איך שכבנו שם אחר הצהריים בקיץ בין שלושה עצים, מתנו אחת בידי השניה, חיינו אחת מהשניה
היית כל כך יפה ולגופך רק שמלת קיץ דקה
איך היינו שם כל כך קרובות, סומק על לחייך וגם אני הייתי לבושה שמלה דקה, הייתי שקועה בחיזיון
ואיך שאהבתי אותך באותו אחר הצהריים בקיץ. שיערך אסוף ושלי פזור, קרני שמש אחרונות בוקעות מבין העצים.
שריטות על גבך ממחטים וזרדים ושריטות על נשמתי שאת שרטת.
איך שקעת בשינה בין זרועותיי ואיך הבטתי בך ישנה במשך דקות ארוכות ואת ישנת, היית כל כך יפה
ואת היית תמצית כל היקום ואת היית נחמה ואת היית רחמים ואת כיסית גופי בגופך וריח גופך היה ריח מים צלולים
איך שילבתי אצבעותיי באצבעותייך ואיך את לא היקצת משנתך
איך תפסתי את בשר זרועך בחוזקה כשאני נושפת אל תוך עורפך ואיך כשנשקתי לכף ידך רקדת על כל עצב בגופי
איך נרדמתי באותו אחר הצהריים כשאני מחזיקה את תמצית כל היקום בידיי, עם הנשמה השרוטה שלי, עם השמלה הקיצית שלי, עם משב ריח מים צלולים באפי
ואיך התעוררתי בחושך וגופי כאב וידיי לא זזו ונפשי התפוררה וניסיתי לצעוק אך לא יצא לי קול ודמעותיי היו כאבק שריפה
ואת כבר נעלמת...
כמה שאני אהבתי אותך אותו אחר צהריים בקיץ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
