השבוע עליתי על טרמפ, פיטפטתי קצת עם הנהג, הוא התלהב מהראש שלי והציע לי עבודה.
היום בערב אני הולך למן מצגת שכזו שמסבירה לי הכל על העבודה בחול או משהו כזה..
"תבוא מכובד." פחחח אני בחולצה מכופתרת..
הייתי צריך לבקר השבוע את 'מיץ פטל', האקסית שלי.
היא זכתה לכינוי המאוד מיוחד הזה מאביאל: "מה איפה חברה שלך?! חודשיים אתם ביחד ולא רואים אותה! כמו מיץ פטל זאתי..."
אחרי שנפגשנו והתנשקנו כשהיינו שיכורים החלטנו לנסות שוב. לא ממש רציתי.. אבל נלחמתי בזה.
בסוף היא דפקה לי ברז בתואנה שהיא חולה. יצא טוב :)
כל פעם שהחבר'ה רוצים להיפגש ולשחק פרו (כדורגל) בפלייסטיישן אני מקבל טלפון:
"אתה בא להפסיד?"
למרות שלאחרונה אני מחזיק בתואר האלוף.
חוץ מזה החלטתי להתחיל להיכנס לכושר להפסיק לעשן להפסיק לשתות לצחצח שיניים בוקר וערב
להיות נחמד לאנשים ולתמצט קשרים, כאלו לדלל את הלא חשובים. רק שפתאום נראה לי שהחיים שלי קצת ריקים.
כמובן שאף אחד מאלו לא יצא לפועל.
אני מאוד רוצה למצוא כיוון בחיים, בנתיים אני רק זורם אחרי הבלתי נמנע והמוסכמות החברתיות.
רשיון עבודה יציאות בנות משפחה וסידורים. לופ מעצבן שכזה.
אני חייב לצאת מהשיגרה הזאת, מהלופ הזה, לא רוצה שככה יראו החיים שלי. כמו של ההורים שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
