נכון שמאז שהתחתנת התרחקנו

ואז הילד הראשון בא, ועכשיו השני

התבגרתי, גדלתי, הבנתי שאלה החיים ושיש לך משפחה חדשה

זה התחיל מזה שראיתי אותך פחות "בגללה" וזה התקדם לזה שאני רואה אותך במקרה הטוב פעם בחודש 

עד שאתה מגיע אלינו זה לרוב עם האישה והילדים אז אתם באים לארוחת צהריים והולכים

לפעמים, ממש מידי פעם אתה מגיע רק עם הילד ואז אתה נשאר ללילה 

וכשאתה מגיע לבד ונשאר ללילה? וואו.. זה בכלל אפשר לספור על יד אחת 

מעצבן אותי שההגעה שלך תלויה כלכך באחרים, שגם אם אתה מגיע, אם הילד מעצבן אתה לוקח את הדברים וחוזר הביתה למרות שאתה רוצה להשאר

אני יודעת שאני חשובה לך ושאתה אוהב אותי

אני יודעת שהייתי בקשר לא טוב עם אשתך ואני מצטערת על הקנאה הטפשית שלי

אני יודעת שהיא מקנאה לפעמים באהבה שלך אליי ולצורה שבה אתה מגונן עליי 

אני בחיים לא אשים אותך שוב במצב של לבחור ביני לבינה כי אני יודעת כמה שזה היה לך קשה 

עם כמה שאני מנסה, אני לא חושבת שאי פעם אני אהיה בקשר יותר טוב ממה שיש כרגע כי אנחנו פשוט לא מתחברות

אתה איש הסודות שלי, אני מספרת לך הכל בלי בושה ובלי להסתיר דברים

אני אוהבת אותך יותר מכל אחד במשפחה וזה תמיד ישאר ככה

אני מקווה שאתה יודע את זה כי אני לא מראה את זה במיוחד 

לא מתקשרת, לא מבקרת, לא מספרת הרבה כשנפגשים

אבל חשוב לי שתדע שאני פשוט צריכה שתיהיה שם, מצידי סתם לשבת איתך ולשתוק זה יספיק לי