עד יום שישי יש לי הכנות לאירוע של המועצת נוער (שאני לא אהיה בו), נסיעה של 5 שעות כולל המתנות עד לאשדוד והרבה בלבולי מוח של ההורים שלי על כל כך הרבה דברים שרובם בכלל לא חשובים ואני לא יודעת למה הם מעלים אותם בכלל.

יום שישי בבוקר, שיגיע כבר. אני מתה לעלות על האוטובוס ולהגיע היישר לזרועות של בייב שלי, ישר לחיבוק האוהב שלו.

אני צריכה את החיבוק הזה רק כדי להרגע, רק כדי להרגיש אותו שוב ולהעניק לו כמויות של אהבה כמו שמגיע רק לו.

בייב שלי,

אתה החיים שלי, אתה הכל בשבילי.

מה אני בלעדייך?

אני אוהבת אותך עד אינסוף

ומהאינסוף בחזרה ושוב עד האינסוף.

3>