אז הרגע גיליתי שגם בחופש בין יא' ל-יב' נותנים עבודות לחופש. חשבתי שזה יותר קטע של יסודי, אבל ניחא.
אנחנו צריכים לקרוא סיפור פשוט, של שי עגנון.
עכשיו, זה לא שאני לא אוהבת את שי עגנון, אני מאוד אוהבת לראות אותו. אבל בעיקר על שטר של 50.
שלא תבינו לא נכון-אני מאוד אוהבת ספרים, אפשר להגיד ממש תולעת ספרים. בין האנשים היחידים שעוד אשכרה עושים את הפעולה של הליכה לספרייה, לפחות בעיר שלי. אפילו מתייעצת עם המבוגרים שעוד מגיעים על ספרים.
*רגע של טיפ-המבוגרים מכירים את הספרים הכי טובים.*
אבל אני לא מצליחה להתחבר לכתיבה של שי עגנון, לסיפורים על האהבה הנכזבת של הירשל ובלומה. לכתיבה התנכית.
ואם אני, שאני בן אדם שמאוד אוהב ספרים אומר את זה- אז מה עם שאר האנשים שצריכים לקרוא את זה? (על אחת כמה וכמה כשאני מתלבטת עדיין אם כל הנוער יודע לקרוא).
אם הם רוצים שהנוער יתחבר לספרות, שזה דווקא אחלה מקצוע אם יש מי שילמד אותו בצורה מעניינת, איך הם רוצים לעשות את זה על ידי שי עגנון, שהכתיבה שלו מאוד קשה להבנה? היה כבר סיפור קצר שלו שנלמד שנקרא האדונית והרוכל, שאם הבנתי אותו נכון היה על ערפדים. כלומר, אם שי עגנון היה מקדים את זמנו הוא היה כותב את דמדומים ומרוויח המוןהמון כסף. אז כבר למדנו סיפור אחד שלו, אי אפשר להביא עכשיו משהו קצת יותר מודרני? משהו שכתוב בצורה שהנוער יוכל להתחבר אליה?
מתוך כל השכבה שלי, אני יכולה להוציא לכם בלחץ שניים שיקראו את שי עגנון להנאתם. או שיקראו להנאתם נקודה.
אם עד כדי כך אין לי על מה להתלונן בחופש שהגעתי להתלונן על ספר זה כבר טוב.
לילה טוב
כינוי:
D&A
בבלוג זה
בכל הבלוגים
