maybe

השמש מתחתיו ומעליו ירח.

הוא צף על אדמה באמצע כלום.

הוא חושב על החיים ומחשבות

אובדניות,רוצה לברוח.

רוצה חוקים ודאגות רק לא להיות

לבד.

הנחשים מקיפים אבל גם הם בראש.

רק לא להיות לבד.

ואם מישהו ירצה להתקרב הוא לא ייתן לו,

הוא לא רגיל לאנשים ממאדים.

בינו לבין עצמו הוא מתבלבל,האם קיים או לא.

כי אם לא הוא יישאר לנצח.

ואם כן הוא יוכל להעלם.

הוא עזוב,הוא לא יודע,על העולם והדתות.

לפעמים חושב שזה רק הוא תמיד,

נועד כדי להציל את ה-.

אז באמצע שום מקום אדם עומד לו,

מחכה לאנשים כדי לא לראות.

חושב שאם יבואו הכל יהיה בסדר,

לא מבין שייגרמו לו רק לבכות.