עייפות החומר אחרי הרבה מחשבות על מהות החיים הגעתי למסקנה שתמצית הקיום, היא הכמיהה לישון, כמיהה שמשום מה קיימת רק כשאני בכל מקום בעולם (עבודה, סופר, רכב, סלון) אבל לא במיטה. מת לישון אבל שינה כמו אופק מתרחקת כשמתקרבים וכמו אהבה כשהיא באה, שום דבר לא יעזור. |
כינוי:
מרקופריד בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2008
חטף חמאס צריך להעלות את נושא גלעד שליט למודעות. שבכל מקום, אף אחד לא ישכח, שכולם יזכרו שיש לנו חייל בשבי. בכל תוכנית טלוויזיה צריך שיזכירו אותו. מה באח הגדול הם לא בשבי 100 ימים ומה זה לעומת גלעד שליט? מה וגלעד הוא לא השורד האולטימטיבי? ומה לא הוציאו כבר מליון שקל על הקמפיין להחזרתו, זה לא מרוץ למליון? וכשאהרוני מבשל אוכל סיני, זה לא מזכיר את העינוי הסיני שעוברים ההורים שלו? וכשאמנון לוי ורפי גינת משדרים הקלטות עם קולות מעוותים זה לא נשמע כמו ההקלטה של גלעד? ומה עם אמאל'ה, חשבתם על האמא של גלעד? שלא לדבר על עקרות בית נואשות, גיבורים, אבודים וסאטרדי נייט לייב, כן גם גלעד חי במוצאי שבת! אפילו בתוכניות ללימוד לשון אפשר להזכיר את גלעד. קודם כל זה חינוכי. וחוץ מזה למה רק חטף פתח ומה עם מי שהחמאס חטף?
| |
|