עייפות החומר אחרי הרבה מחשבות על מהות החיים הגעתי למסקנה שתמצית הקיום, היא הכמיהה לישון, כמיהה שמשום מה קיימת רק כשאני בכל מקום בעולם (עבודה, סופר, רכב, סלון) אבל לא במיטה. מת לישון אבל שינה כמו אופק מתרחקת כשמתקרבים וכמו אהבה כשהיא באה, שום דבר לא יעזור. |
כינוי:
מרקופריד בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2008
אמצע הקריירה בגלריה של יום שישי התפרסם ראיון עם יאיר לפיד.
בראיון הוא מדבר על השנה שחלפה כמגיש יומן שישי ובין השאר על הביקורת שנשמעה על כך שמינו לתפקיד מגיש היומן מי שאינו עיתונאי.
אני לא נכנס לשאלה, האם לפיד עיתונאי או לא (או מה ההגדרה של עיתונאי) אבל לפיד אולי כדי לנפנף את הביקורת קצת איך להגיד "מתח" את הרזומה שלו...
על פי המקורות ברשת, יאיר לפיד נולד בנובמבר 1963, זאת אומרת שבשנת 1982 הוא היה ככל הנראה בשנה הראשונה שלו בצה"ל. כלומר לפיד סופר את שרותו ככתב במחנה כחלק מהרזומה המקצועי שלו (ועד כאן הכל בסדר).
בשנת 1991 החל לפיד להגיש את תוכנית האירוח של הערוץ הראשון ובמקביל הפך לכותב טורים (למעשה בשנת 1988 הוא עבר להיות עורך במקומון אבל את זה נמנה כמובן בתוך הקריירה העיתונאית) כלומר אם עושים אבחנה בין התקופות אז במשך 9 שנים היה יאיר לפיד עיתונאי ומאז ועד היום, במשך 17 שנים, הוא כותב טורים ומנחה תוכניות אירוח.
כך שלמעשה הרבה לפני אמצע הקריירה שלו (למעשה הרבה יותר קרוב לשליש מהקריירה שלו) לפיד עבר לכתוב טורים ולהגיש תוכניות אירוח.
טוב שמבקרי טלוויזיה הם אנשים צעירים שלא זוכרים דברים כאלה...
| |
|