כינוי:
מרקופריד בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2003
צער בעלי חתול או עד צאת הנשמה
על ספת האיקאה, שוכבת לה חתולה פרסית, צבעה אפור, מבטה גם כן וכולה אומרת יאוש ודיכאון, היא רוצה גבר, תתפשר על חתול, והיא רוצה אותו עכשיו, שלא לומר מיד!
י' ו- ד' חברי המקסימים מתפוצת אירופה, מבינים לליבה, אחרי הכל מי כמו הומואים מבין את הצורך באבר מין גברי ואת הדיכאון שכרוך בהעדרו, אשר על כן החליטו השניים לסייע לגברת למצוא בן זוג.
אכן, בדרך כלל מן הראוי הוא למצוא בן זוג בסביבה הטבעית, אבל בסביבתה הטבעית של הפרסית מצויים, כאמור, זוג הומואים, כלבה סטרייטית ושכנים ערבים (אחד מהם שמגיח בכל בוקר למרפסת בלי חולצה גרם לי לגרגר, אבל לאפורה סרת הטעם הוא לא עשה דבר), אשר על כן החליטו השניים בעוז הרוח וברוחב הלב שכל-כך מאפיין אותם לשלוח יד עמוק-עמוק-עמוק לכיסם ולקנות לחתולה בן לוויה.
וכך הגיע בצל קורת ביתם, חתול פרסי, שצבעו זהוב ועל כן יקרא שמו בישראל (ובעצם בתפוצת אירופה) זהב.
זהב, התקבל בארבע זרועות פתוחות ובתנוחה שאינה משתמעת לשני פנים (למעשה להומואים היא לא משתמעת בשום פן) אבל זה האחרון, הביט בפרסית באדישות קרירה וסינן:
"אפור זה נורא פאסה, יש לי אקס שעושה גוונים, אני אתן לך את המספר, את תראי מזה מ-ד-אאא-ים".
האסימון נפל מייד, ד' תפס את הראש ו- י' רץ בבית בצווחות "חזוס, חזוס", נו זה מה שקורה כששולחים שני הומואים לבחור חתול. עוד בטרם חדר ליעד המבוצר יצא זהב מהארון.
ההמשך קורה במשפחות הכי טובות:
אבא צעק, אמא בכתה, הכלה המיועדת הפסיקה לאכול ונהיתה אנורקסית והחתול ההומו, נתקע בבית, בלי כסף לעזוב, לא יכול להביא דייטים הביתה כשההורים מנסים עליו כל משפט אפשרי בספר:
"אולי תנסה בכל זאת?", "איך אתה יודע שאתה לא אוהב חתולות אם לא ניסית?", "אתה צריך פעם אחת טובה!"
ואפילו:
"כל עוד אתה חי בבית הזה, אתה לא תהיה הומו!".
אבל כלום לא עזר, והאפורה ביאושה החלה להעלם בהדרגה. תחילה ירדה במשקלה, פרוותה הפכה דלילה, מבטה הפך אטום ומרוחק, בבואתה הפסיקה להשתקף במראות הבית ואפילו שמה החל להשתכח מליבו של חוג המכרים הקרוב.
וכך על ספה אחת שוכבת חתולה פרסית סטרייטית אפורה בצבעה ובמזגה ועל הספה שכנגד, שוכב חתול פרסי הומו וצבעו זהוב עדכני, זו מביטה עליו כמו על הארץ המובטחת וזה מביט בה ו- "רואה רחוק רואה שקוף".
בתווך עומדים ד' ו- י' מתוסכלים, איך קרה שלא הצליחו למצוא לבת זיון?
איך זה שהגיי-דאר שלהם עובד גם על חתולים?
ואיך קרה שפתאום הם נאלצים להתמודד עם בנם ההומו?
"הוא לא הומו" נוזף בי ד', "בכסף ששילמתי חסר לו שהוא לא סטרייט".
האפורה שומעת ובורחת לסלון בוכיה, היא יודעת ששום דבר כבר לא יזיז את הזיז של זהב לעברה, וחברים הומואים יש לה כבר מספיק.
גם זהב בדיכאון, הוא בחיים לא חשב שמי שיענה למודעת נער הליווי שלו יצפה ממנו, לבצע מעשים בעורף האוייבת, והוא בכלל מחפש אוהב ולא אוייב (כל ערב באינטרנט כשההורים הולכים לישון).
אבל ד' לא אומר נואש:
"אם יש לחתול תשע נשמות, אז חסר לו אם הוא לא יהיה לפחות באחת מהן סטרייט או לפחות דו-מיני".
ועל זה עונה זהב:
"נשמה אחת כבר הוצאתם לי, שמונה נשארו".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
