עייפות החומר
אחרי הרבה מחשבות על מהות החיים הגעתי למסקנה שתמצית הקיום, היא הכמיהה לישון, כמיהה שמשום מה קיימת רק כשאני בכל מקום בעולם (עבודה, סופר, רכב, סלון) אבל לא במיטה. מת לישון אבל שינה כמו אופק מתרחקת כשמתקרבים וכמו אהבה כשהיא באה, שום דבר לא יעזור. |
כינוי:
מרקופריד בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2003
יהיה ילד? או גוג ומגוג.
ש' הקולגה מהעבודה דיווחה לי כי על פי העתונות חלה פריצת דרך ובקרוב ניתן יהיה לערוך הפריה מלאכותית מעירוב זרע של שני גברים ללא צורך בביצית. אומנם עדיין נדרשת פונדקאית, אבל זה הרי רק עניין של זמן עד שגם גברים יהרו והעולם לא ישוב להיות כשהיה.
זה הרי רק עניין של זמן עד שהידיעה תגיע גם לכנס האמהות הפולניות (הפעם מתארח בלודז' וכותרת הכנס: "אוח, אני כבר הייתי עושה את זה יותר טוב") ואזי עומדת לה בסכנה החלטה 1888A-445-זושה, שקובעת שבנים הומואים פטורים מהשאלות:
"מתי תתחתן" ו- "מה עם ילדים".
אומנם מספר אמהות פולניות, ברוח המערב הנושבת, אומרות לילדיהן: "דווקא רועי היה כל-כך נחמד..." או "מה אבא של ניר עושה?" אבל מכאן ועד לדרוש ולשאול בדבר חתונה הדרך ארוכה היא ורבה, שכן פולניות, כמו עורכי דין, מכירות את הכלל:
"אל תשאל אם אתה מפחד מהתשובה".
בכלל, יחסי ההומו עם משפחתו הפולנית (ועם חבריו הסטרייטים) יחסי סטטוס קוו עדינים הם. הם מתעניינים בשלומו, דורשים בטובתו ומקווים שיהיה מאושר, אבל אם אפשר בלי להכנס לפרטים.
וכך כתוצאה מעמימות זו זוכים כל הצדדים:
ההומו מקבל מרחב מחיה מבורך שאחיו הסטרייטים מביטים בו בקנאה.
ואילו הפולנים מקבלים אף הם פטור ממכריהם משאלות החתונה והילדים.
אומנם נכון, בטרם היה מקובל במשפחתי לדבר על היותי הומו, השאלה "מה שלום מרקו?", שאלה שמשמעותה "הוא עוד לא התחתן, הא?", היתה זוכה למענה: "הוא עורך דין" תשובה מוחצת שמשמעה: הוא שווה ואיכותי, הוא עסוק נורא, ואם תשמיצו אותי הוא יתבע אתכם אז תזהרו!
לעומת זאת היום כשמשפחתי יצאה מהארון המענה לשאלה הנ"ל הינו: "הוא הומו", תשובה מוחצת אף היא שמשמעה: הוא שווה ואיכותי, הוא לא מצא כלה כי הוא לא מחפש, ואם תעצבנו אותי אני אספר לכם את כל הפרטים, אז תזהרו!
אבל מה יהיה עכשיו כשאמי תלמד ש: "לא צריך איזו קלפטה כדי שיהיה לי נכד ממרקו"? גוג ומגוג!
אני כבר רואה איך זה מתחיל במשפטים כמו "אתה חייב לתת עוד צ'אנס לרועי! אל תתן לו לברוח" ו- "מתן מהנדס ואבא שלו רופא!" ומגיע עד הוראות ברורות באיך להחזיק את הגבר שלי.
אמהות פולניות יציפו את הצ'ק מי אאוט ויחליפו מתכונים:
"נעם שלך מצוייד?"
"מה לעשות שליאורי אקטיבי?"
"ורסטילי שמרסטילי, ילד יצא מזה?!?"
אני כבר לא מדבר על ההחלטה הקורעת לב מי מבני הזוג יכנס להריון ("אתה" "לא! אתה!") או התגובה של האב הפולני כשהוא ישמע שהבן שלו בהריון ("אז בכל זאת אתה הנקבה! חובש!!! סטרייט!!!!) ואיפה נאחסן את הדבר הזה ומאיפה הוא יצא (משמעות חדשה ללידת עכוז?) ומה זה יעשה לחיי המין שלנו בהמשך.
בקיצור, המחסום עומד להפרץ, גדר ההפרדה עומדת ליפול, ונכון בינתיים עד שנכנס להריון הדרך רחוקה, ובדרך יש עוד פונדקאיות, אבל פולניות לא צריכות לא סיבה ולא תוצאה, הן צריכות רק הזדמנות כדי להיכנס לך לחיים.
תגובת כנס הפולניות בלודז':
"נו שוין, זה חיים זה?"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
