עייפות החומר

בבקרים האחרונים (אני משום מה זוכר רק שני בקרים מתוך השבוע הזה) נסעתי לעבודה בדרך שאני לא רגיל בה ובשבדרך כלל עמוסה בפקקיעם אך בגלל חול המועד התפנתה ונהיתה נעימה ונוחה. בשני הבקרים שאני זוכר, הגעתי לאותו רמזור ליד העבודה ואז, בדיוק אז, היה ברדיו תשדיר על פשיעה כלכלית שהיא פשע נגד החברה. אני תמה אם מישהו מנסה לרמוז לי משהו.

אתמול בחזרה, הגיעה זמרת מקצועית לעבוד איתנו על שיר להופעה. איך שראיתי אותה אמרתי לה שראיתי אותה מופיעה בחיי, בקריוקי!

היא חייכה ואמרה: "זו לא אני, אף פעם לא הופעתי בקריוקי"

אני אמרתי שזו כן היא.

היא אמרה שאני טועה והיא לא שרה מעולם בקריוקי.

אני אמרתי שזה היה לפני הרבה שנים

היא נראתה ספקנית.

אמרתי עשר שנים (אבל ידעתי שזה יותר כי זה היה בתקופת הצבא שלי) ואז היא התחילה להבין.

אמרתי לה: היה לך יום הולדת, בבולדוג, שר שיר באנגלית.

היא הסתכלה עלי בתדהמה מוחלטת: "איך אתה זוכר?!? פעם אחת, פעם אחת בחיי עשיתי את זה והייתי שיכורה, איך אתה זוכר?"

כן, אני זוכר. אני זוכר איפה ישבתי, עם מי, על מה דיברנו כשיצאנו החוצה, מי זייף אחריה, איזו מתנה קניתי, איפה קניתי, מי היה המוכר בחנות, אני גם זוכר מה היא לבשה (בערך).

אני זוכר.