כינוי:
מרקופריד בן: 51 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2003
פיגוע בכרמל או לוצאטי מאחוריך
בואו אולי תספרו איך עלה הרעיון?
יוסי: אני נסעתי בכביש החוף, שומע ונגליס כשפתאום הרגשתי משהו מוזר, לא יודע להסביר, איזו יד נעלמה גרמה לי להפסיק את הדיסק ולעבור לחדשות, ופתאום אני שומע היה פיגוע בחוף הכרמל, הייתי בשוק, לא חיכיתי שניה, חתכתי, עשיתי פרסה ושמתי גז.
רינה: הוא כזה, ישר נותן את הלב, הוא לא חושב על עצמו.
יוסי: אני מגיע למקום מה אני אגיד לך, בלגאן, מלא פצועים, כוחות הצלה, אתה רואה ממש את הכדורים, מראות קשים, עכשיו אני כבר הייתי במצבים קשים בחיים.
רינה: עד היום יש חברה מגולני שרואים אותו ברחוב עוצרים אותו ומנשקים אותו אומרים שאפילו אמא שלהם לא עשתה שקשוקה כמוהו!
יוסי: בקיצור, עשיתי הערכת מצב זריזה, סייעתי בהכוונת הכוחות כמו שאומרים, ראיתי שבסך הכל, מנסיוני, העניינים מתנהלים במקצועיות פחות או יותר ואז אני מבחין שצוות ערוץ 2 מתמקם.
רינה: לא סתם, כרמל לוצאטי,כתבנו בצפון!
יוסי: מייד הרמתי טלפון לעדינה אמא של רינה ועידכנתי אותה שאני בטלוויזיה. היא רצה לטלוויזיה עשיתי לה שלום, עשיתי לה, איפה רינה? אמרה לי ישנה. אמרתי לה לכי תעירי אותה.
רינה: אני ישנתי, הייתי מה זה שפוכה, פתאום אמא באה מנערת אותי אומרת לי יוסי בטלוויזיה, אמרתי לה מה? אמרה לי בטלוויזיה.
יוסי: עד שהיא התעוררה השידור כבר חזר לאולפן.
אבל בואו באמת אולי נתמקד...
יוסי: כן אז אני הבנתי שזו ההזדמנות, רצתי פנימה למסעדה הדפתי את כוחות הביטחון, וראיתי שנשאר שולחן אחד עם המפה הלבנה וכל הדברים עליו, המלחיה הפלפליה השמן זית הלימון והקטשופ, אמרתי ניקח את המפה...
רינה: וזה אולי צריך להגיד, זה לא גנבה, כי מה? כשהם יפתחו ממילא הם יקנו הכל חדש, לא?
יוסי: אז בקיצור, פרסתי את המפה ועם הבקבוק קטשופ כתבתי בגדול: "רינה התנשאי לי?"
רינה: אני רק נזכרת יש לי דמעות בעיניים.
יוסי: איך שהשידור חזר לכרמל לוצאטי פרצתי מאחוריו והנפתי את המפה והצבעתי עליה.
רינה: איזה מרגש!
יוסי: ואז אני חייב לציין שהאנשים של ערוץ 2, שבדרך כלל אין לי נגדם ניסו להדוף אותי, אבל אותי לא עשו באצבע, למה מי מת שיפריעו לי להציע נישואין לחברה שלי?!?
רינה: איזה נשמה, אתה רואה כמה הוא רומנטי?
אבל זה לא נראה לכם קצת, אם לומר בעדינות, צורם?
רינה: אם תרשה לי, אני חושבת שבערב יום הכיפורים אתם בתקשורת צריכים לעשות חשבון נפש! למה כל הזמן רק את השלילי, רק את הרע? למה לא להראות מה שיפה המדינה הזו? בעם הזה?
בא בנאדם, באמצע התופת, עם מסר של אהבה, זה לא יפה? זה לא טוב?
ואת לא חושבת שזה לא היה במקום?
רינה: תראה זה לא היה איזה פיגוע ירי בשומרון זה היה פיגוע רב נפגעים, כל עם ישראל ראה, זה פריים טיים של פיגוע, אין אחד שלא ראה כמה הוא אוהב אותי! אתה יודע איזה תגובות אני מקבלת ברחוב?
יוסי: שהמחבלים הנבלות האלו יראו שעל כל בית בישראל שהם מחריבים קם בית חדש!
רינה: בדיוק זה ציונות!
יוסי: בנו החדירו אהבת המולדת.
רינה: מה עדיף כל הטייסים הסרבנים?
ועכשיו תשעה וחצי חודשים לאחר מכן, אתם עורכים את הברית לבן במקום הפיגוע.
יוסי: בשבילי זו סגירת מעגל, מעגל החיים, נקמה על המתים , המשך של שושלת.
רינה: אמרתי לך הוא כזה נשמה.
ואיך תקראו לבן?
רינה: חשבנו צבי, מהצבי ישראל על במותיך חלל או גיא מגיא הריגה.
יוסי: בסוף החלטנו כרמל.
לזכר הפיגוע בחוף הכרמל...
יוסי: לא,בגלל כרמל לוצאטי. אנחנו מרגישים שיש לו חלק גדול בזה.
רינה: הזמנו אותו לברית.
יוסי: הוא אמר שהוא יבוא, כמובן אלא אם יהיה פיגוע.
רינה: אבל רק פיגוע איכותי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
