עייפות החומר

מרקו: הלו.

אמא: מה שלומך חמוד, מה העניינים?

מרקו: העדיידים בסדר.

אמא: אני כבר שומעת.

מרקו: כד.

אמא: אתה כולך סתום!

מרקו: באבת תודה רבה!

אמא: אויש, אתה...

מרקו: סתוב בה לעשות....

אמא: מתי זה התחיל?

מרקו: לפדי שלושה יביב...

אמא: ולא התקשרת?

מרקו: זה לא בסדר שהתקשרתי עכשיו?

אמא: אם היית אומר הייתי מכינה לך מרק.

מרקו: אז אם את יודעת למה לא התקשרתי, למה את שואלת?

אמא: מי עשה אותך?

מרקו [משתעל שיעול גרוני]

אמא: אוי ואבוי.

מרקו: טרגדיה, פשוט טרגדיה.

אמא: נכון!

מרקו: רגע בדיוק הגיעה המקהלה היוונית...

אמא: אי אפשר איתך!

מרקו: חכי עוד קצת אדי בבילא עובד לבות!

אמא: איך אתה מדבר!

מרקו: לא יודע בדיוק זה קשור בבשהו עם ביתרי הקול.

אמא: שתוק.

מרקו: טוב.

אמא: אתה רוצה שאני אבוא?

מרקו: לא לא צריך.

אמא: שאני אביא מרק.

מרקו: לא, לא.

אמא: אתה לוקח משהו?

מרקו: כד, אל תדאגי.

אמא: אם תצטרך משהו תתקשר.

מרקו: כד.

אמא: אוהבת אותך.

מרקו: גב אדי.

_______________________________

האם רדרל תחייך?