לפני איזה חודש ומשהו ישבתי לתומי באיזה בית קפה כשפתאום אני רואה בחור מתוק, עיניים גדולות, מבט של במבי עם זיפים שאיבד את אמא בשריפה, בקיצור כל מה שאני אוהבת באריזה אחת, מפה ומשם התחלנו לדבר, התברר שהוא יהודי טוב מישראל ואומנם אני שיקסע בלונדינית (נאה ומטופחת יש לציין) ואפיסקופלית, אבל כבר מזמן למדתי ש- "אוי מיי גודדדדדדד" אפשר לצרוח בכל הדתות.
מהון להון ומשם לפה, נהיה קשר חביב.
הוא התחיל ללמד אותי מילים בעברית, "אהלה, סבבה אגוזים, קרבי זה הכי אהי", סיפר לי סיפורים מהצבא, אני הבאתי אותו הביתה ל- thanks given , אמא שלי נדלקה עליו התחילו לדבר על בישולים ובלאגנים והוא מספר לה על איזו אבקה אקזוטית, שמייבשים ממרק ושמים בעוף וזה יצא אהלה סבבה אגוזים... ואט אבר, שיהיה.
בקיצור אתמול אנחנו יושבים על הספה והוא מראה לי תמונות של המשפחה שלו, זו אמא שלי זה אבא שלי הנה הכלב, וזה אח שלי ופתאום העיניים שלו מצטעפות, אני אומרת לו: "מה חמוד? מתגעגע לאחיך" הוא אומר לי: "לא אני מתגעגע לזה, לשקדי מרק, נו הדברים הקטנים הצהובים האלה, איך קוראים לזה באנגלית... אולמונז.. סופּ אולמונז... אבל אפשר לאכול את זה גם בלי מרק".
עוד פעם מרק? בנאדם מה זו האובססיה הזו?
בקיצור הוא בוכה לי שם כמו איזה סמרטוט, בסוף תפסתי אותו ניערתי אותו ואמרתי לו, תגיד לי מה אתה מפגר? בוכה בגלל שקדי מרק, תרים טלפון לאמא שלך שתשים בפד-אקס חבילה ותוך כמה ימים יש פה אוכל והכל יהיה סבבה שקדים.
איך שאמרתי את זה נדלקו העיניים, קם, הרים אותי על הידיים, לקח אותי לחדר שינה, מה אני אגיד לכם בחיים לא ראיתי אותו ככה, פנתר! אנחנו מתנשקים בלהט, מפשיטים אחד את השני, ואז הוא לוחש לי באוזן:
"את יודעת כל הדיבורים על אוכל עשו אותי רעב"
ישר הבנתי מה הוא מתכוון ואמרתי לו: "אז תאכל אותי".
ישר התחיל לרדת דרומה, הופה הופה, פתאום הוא עוצר.
מרים את הראש.
ומה הוא אומר לי?
"יש לך רוטב צ'יקן קארי?".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
