עייפות החומר

דוחה לרגע האחרון, הוא שמי השני ולמעשה שמי הראשון.

עכשיו פחות או יותר 23:30, מחר צריך לקום מוקדם, הרוב ארוז, חלק לא וכבר אני יודע שאני אשן לא טוב במחשבה ששכחתי משהו, אני מוטרד.

אני מאוד לא אוהב את הלא נודע ובכל זאת אני לא מודאג מהמילואים עצמם, שזה כשלעצמו מפתיע. בעבר הייתי מתכנן אלפי תסריטים על מה, איך ולמה יקרה, מתכנן את הטוב והרע ביותר, אם נשאר ואם נצא, מה נעשה עם מי אעבוד, עם מי אדבר, עם מי עם מה מתי איפה כמה למה איך מתי - אוף, שבבי נוירוטיות עפים לכל עבר, אבל לא היום, משום מה המילואים לא מטרידים אותי, ואני מבין אולי לראשונה בחיי שאני בהחלט יכול לסמוך על עצמי שיהיה בסדר, כלומר ככל שתהיה לי יד בזה. 

מתוך ידיעה שבערב שלפני אני אהיה עייף ועצבני ובעיקר מבוהל מכך שאני עייף עצבני וכלום לא מוכן, התחלתי בהכנות כבר ממזמן. ביררתי עם ל"ס מה הולך לקרות במילואים, איפה ישנים, אם יש חניה לאוטו, ואם בכלל יוצאים. נסעתי לאמא להביא מדים, גרביים וגופיות.

נשארה הבעיה הגדולה, קר לי ואין לי מעיל, כלומר יש לי אבל שכחתי אותו באמסטרדם. בעיה. אדיוט בטח המזוודה לארץ היתה קלה ונארזה בקלות. המעיל אגב כבר לא באמסטרדם, הוא חזר לארץ עם ידידתי ה"ה שגרה בזכרון יעקב, כלומר המעיל עדיין בחו"ל רק כזה שאין לי מה לעשות בו.

אז נקפא מקור, זה מאוד שיק, לרעוד מקור באמצע ת"א.

במגידו, זה אעפס סיפור אחר לגמרי.

שאלתי את ל"ס מה הוא לבש למילואים עד לרגע שבו הוא הוחתם על דובון. "פליס" (המכונה גם פליז)  "מה להומו ולפליס?" תמהתי.

"הומואים לא לובשים פליס?"

"זה חם?"

"כן"

"זה עבה", כן.

"אם אתה רזה, זה ירזה אותך?"

"לא".

"אם אתה שמן זה ישמין אותך?"

"כן"

"אז לא".

אבל אני הלוא שובר מוסכמות ידוע, הולך נגד הרוח, מתעלם מסטיגמות, יוצא כנגד המקובל ובקיצור נהיה לי קר.

בחנות הראשונה היה פליז בצבע חום בהיר (צבע קיא, התפייט ל"ס) מדדתי.

החלטנו ללכת לראות עוד סוגים. הלכנו לחנות הבאה בה היה מבצע מדהים של הנחה על פליזים רק 450 ש"ח במקום 9,000,000 (זה לא כסף! זה מעיל!), היה שם גם כובע.

"אני רוצה כובע"

[ל"ס מתפקע מצחוק]

"יהיה לי קר בראש"

[מבט של תדהמה בעיניו של ל"ס, מבין שאני רציני], "אז תגיד להם שיש לך היום מבצע, אתה קונה פליז ומקבל כובע".

קניתי.

את העצה לא את הכובע.

המשכנו לעוד חנות ושם מצאתי פליז משוכלל ביותר בצבעי בורדו-אפור (אני ביקשתי ירוק בהיר ואתה נותן לי כחול כהההההה) דו כיווני, שאפשר להפוך ובמחיר מסצע של 250 ש"ח.

ל"ס לא אהב ואל כן נאלץ לחזור לחנות הראשונה איתי למדוד את המעיל הראשון.

"עכשיו אני יודע איך זה יהיה ללכת עם אשתי לקניות", אמר ל"ס ביאוש.

"עם אשתך היית יוצא עם מעיל אחד?", תמהתי.

"כן הא...", השיב ל"ס וסקר את הבחורה שמדדה תיקי גב.

המעיל בצבע הקיא (שרק לימים א' שעובדת איתי ציינה בידענות שזה צבע קאמל!) התברר כדו כיווני, ומצידו האחר הוא בצבע חום דוב כהה! למרבה הפלא (ל"ס התעלף הוא טען שזה מהתרגשות אבל למעשה זה היה מתשישות) החלטתי לרכוש את המעיל בלי לחזור ולמדוד את המעיל שוב ושוב ושוב ואלמלל את כל בני משפחתי, חברי, המוכרים והשומרים בכניסה לסנטר.

מרוב נחישות שניה אחרי שחתמתי על הויזה נזכרנו, הכובע! שכחנו את המשפט על הכובע!

"בוא נלך לראות בכל זאת", אמרתי.

"טוב", ענה ל"ס, מחשב כמה זמן נשאר לו עד הפנסיה.

"אתה יודע שמגיע לך כובע חינם?", אמר המוכר.

עמדנו נדהמים, היינו כחולמים.

כיאה למי שקנה מעיל בצבע קאמל, החל האוטו שלי, בוקר יום א', לעשן הישר מתעלת האיוורור. מיהרתי למוסך הם החליפו לי חלק שהיה האחריות ושלחו אותי חזרה לעבודה, יום א' עבר.

יום ב' התחיל והאוטו שלי הודיע לי שמהרגלים רעים קשה להיפטר. חזרתי למוסך, זה כנראה מהאוורר אמרו. החלפנו מאוורר, עכשיו גם הוא באחריות. יום ב' עבר.

יום ג' התחיל ועכשיו הסתבר, שהאוטו לא רק מעשן הוא עושה טבעות.

מסריח מעשן כמו מי שטיפל במדורה של שני צוותי צופים ובכל כתובות האש או כמו מי שמעשן יותר סיגריות קאמל מהתפוקה היומית של ויליאם-מוריס, התקשרתי, עצבני קמעה, למוסך.

"אם יפסיק העשן תבוא, אם לא אני אשלח מישהו".

הפסיק. נסעתי.

התחיל שוב, עצרתי.

התקשרתי.

מסריח עוד יותר.

בא האיש, ניתק את הכבל. נסעתי למוסך.

רצו להחליף מאוורר, אבל אני כבר הבנתי שהאוטו שלי דוחה את ההשתלה.

"תגיד אפשר לנתק את זה לגמרי?", שאלתי מוכן לפרצי לעג מהמוסכניק.

"ומה תיסע בלי מזגן?"

"הוא תקוע על קירור מהקיץ!"

"ואללה, צודק, "תבוא אחרי המילואים ונתקן, עד אז ננתק".

הוציא את המאוורר, ניתק את הכבלים עטף באיזולירבנד.

נסעתי.

יום ג' נגמר.

מחר בבוקר, אור ליום רביעי (איזה אור, עוד לפני האור) אני נוסע על איזולירבנד למגידו (שגריר כבר בכוננות), עטוף במעיל שעשוי מבקבוקי פלסטיק בצבע קיא.

צבא הגנה לישראל, היכון!

מרקו מגיע!

(מיד אחרי שיגרור את האיזולירבנד חזרה לת"א).